אנדזיגגרמנית: Endsieg) הוא ביטוי גרמני שמשמעותו "ניצחון סופי", אשר השתרש בעיקר במהלך מלחמת העולם השנייה כמושג מרכזי בתוך האידאולוגיה הנאצית. המושג גילם את הרעיון של ניצחון אולטימטיבי ומכריע של גרמניה. נעשה שימוש נרחב במושג זה בתעמולה וברטוריקה כדי לשמור על המורל, לעורר השראה ולשמור על התפיסה של הצלחה בלתי נמנעת, למרות נסיבות מאתגרות ותבוסות הולכות וגדלות.

לוח מודעות עם סיסמאות נאציות בצפון טרנסילבניה, אוגוסט 1944.
אנדרטת זיכרון באתר תעשיות הברזל בפלקלינגן המנציח את אלו שנאלצו לבצע "עבודות כפייה למען הניצחון הסופי של גרמניה".

השימוש במושג החל בגרמניה בשלהי מלחמת העולם הראשונה. לנוכח תבוסתה המתקרבת של גרמניה במלחמה זו, הסופר והעיתונאי קרל קראוס תיאר באירוניה באוקטובר 1918 את המצב חסר התקווה בגרמניה כ"לפני הניצחון הסופי".[1] גם הפעילה המרקסיסטית רוזה לוקסמבורג השתמשה במושג זה[2]. אדולף היטלר השתמש במושג זה בשנת 1924 בספרו "מיין קאמפף"[3].

השימוש במושג במהלך מלחמת העולם השנייה

עריכה

במלחמת העולם השנייה שימש המושג "אנדזיג" כחלק מהתעמולה הנאצית, והקרין דימוי של ניצחון מובטח בקרב לאוכלוסייה הגרמנית ולתומכי הנאצים. הוא שימש כלי מוטיבציה להגברת המורל, ועורר תחושת נחישות ומחויבות בקרב חיילים ואזרחים כאחד.

נאומיו ומנגנון התעמולה של היטלר הדגישו מאוד את רעיון ה"אנדזיג", והציגו אותו כהכרח אידאולוגי וכמטרה סופית שעל כל המאמצים להיות מופנים אליה. המונח היה קשור לחזון העתיד שבו גרמניה הנאצית הופיעה כמעצמה דומיננטית שאין דומה לה, אשר תשיג שליטה וסמכות מלאה על אירופה ואולי גם מעבר לה וזאת כחלק מהסדר החדש שתכנן היטלר באירופה ובעולם כולו.

אולם, המציאות של המצב הצבאי סתרה את התיאור המנותק מהמציאות הזה. ככל שהמלחמה התקדמה, התהפכו היוצרות נגד גרמניה ובעלות בריתה במדינות הציר. תבוסות צבאיות, אתגרים לוגיסטיים והכוח הגובר של כוחות בעלות הברית הובילו לירידה הדרגתית במעמדה הצבאי של גרמניה הנאצית. למרות התעקשותו של היטלר על המושג "אנדזיג", ההפסדים ההרסניים שספג צבא גרמניה, הלחץ הכלכלי וההתקדמות של בעלות הברית הטילו צל על היתכנותו של ניצחון מכריע שכזה.

קרב סטלינגרד שנערך בחורף 1942-1943 הייתה אחת מנקודות המפנה המרכזיות במלחמה והייתה לסימן כישלון משמעותי עבור הצבא הגרמני. סדרת התבוסות שלאחר מכן בחזית המזרחית, יחד עם פלישת בעלות הברית לנורמנדי ב-1944 וכן התרחקותה של איטליה מגרמניה בעקבות נפילת המשטר הפשיסטי באיטליה ופלישת בעלות הברית לסיציליה, הדגישה את את שברירותה של גרמניה הנאצית של ואת קריסתה הקרבה.

ככל שהמלחמה התקדמה, כוחות בעלות הברית צברו תאוצה, ודחקו לאט אך בהתמדה את כוחות הציר בכמה חזיתות. המערכות הצבאיות באירופה ובאוקיינוס השקט הוכיחו את החוזק והאחדות הגוברים בין מדינות בעלות הברית.

בסופו של דבר, המלחמה הגיעה לשיאה בכניעה ללא תנאי של גרמניה הנאצית במאי 1945 עם חתימת הסכם הכניעה של גרמניה הנאצית. החלום על "אנדזיג" התנפץ, כאשר גרמניה עמדה בפני תבוסה וכיבוש על ידי כוחות בעלות הברית[4].

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Karl Kraus: "Glossen" In: Die Fackel, 20/15. Oktober 1918, S. 149
  2. ^ Rosa Luxemburg: Die Ordnung herrscht in Berlin. In: Die Rote Fahne Nr. 14 vom 14. Januar 1919
  3. ^ Adolf Hitler: Mein Kampf, München 1933, S. 69
  4. ^ ARD: http://kriegsende.ard.de/pages_std_lib/0,3275,OID1146474,00.html. Retrieved on 29 April 2006 (אורכב 01.02.2009 בארכיון Wayback Machine)