אנדריי סליבנוב
אנדריי ניקולייביץ' סליבנוב (ברוסית: Андрей Николаевич Селиванов; 5 באוגוסט 1847 – 15 ביולי 1917) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר פיקד על הארמייה ה־11 במלחמת העולם הראשונה.
 | |
| אנדריי סליבנוב | |
| לידה |
5 באוגוסט 1847 האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
15 ביולי 1917 (בגיל 69) סנקט פטרבורג, הרפובליקה הרוסית |
| מדינה |
האימפריה הרוסית  |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית הקיסרית הרוסית |
| השתייכות |
 צבא האימפריה הרוסית |
| תקופת הפעילות | 1866–1917 (כ־51 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הרגלים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה־13 מפקד הארמייה ה־11 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) מרד הבוקסרים מלחמת רוסיה–יפן מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
ביוגרפיה עריכה
תחילת דרכו עריכה
סליבנוב נולד ב־5 באוגוסט 1847. בשנת 1866 סיים את לימודיו בבית הספר לתותחנים מיכאילובסקי והוצב ברגימנט התותחנים ה־14. בין 1877–1878 הוא לחם במלחמה כנגד האימפריה העות'מאנית ולאחר מכן למד באקדמיית המטה הכללי ניקולייב. לאחר סיום לימודיו הוצב במטה בריגדת הפרשים ה־12. מ־20 בנובמבר 1881 עד 25 בנובמבר 1882 פיקד על גדוד ברגימנט ה־131 מטירספול. משנת 1880 שימש כקצין למטלות מיוחדות במטה הקורפוס ה־12, ובשנת 1884 הועבר למלא את אותו התפקיד במחוז הצבאי קייב, ואז הועבר למטה הכללי. מאז 1887 היה פקיד במשרדי ועדת הגיוס של המטכ"ל, ומשנת 1889 היה ראש מטה של דיוויזיית הפרשים ה־8. בשנים 1893–1895 היה מפקד רגימנט הרגלים ה־111 דון. ב־30 ביוני 1895 הוא מונה לראש מטה המחוז הצבאי וילנה. ב־10 במרץ 1899 הועבר למלא את אותו תפקיד במחוז הצבאי אמור. ב־1900 נשלח לסין והשתתף בדיכוי מרד הבוקסרים. ב־4 ביולי 1901 מונה למפקד הרגימנט ה־16, ב־24 בדצמבר 1903 הועבר לפקד על הרגימנט ה־13, ב־23 באוקטובר 1904 הועבר לפקד על הרגימנט ה־37 אשר עמו לחם במלחמת רוסיה–יפן.
בסוף שנת 1905 מונה למפקד מבצר ולדיווסטוק, בו התרחשו אז מהומות מהפכניות. סליבנוב נקט יד קשה כנגד המהפכנים, וב־10 בינואר 1906 הם ירו בניסיון להתנקש בחייו והוא נפצע. מ־25 באפריל 1906 עד 21 ביולי 1910 הוא שימש כמושל כללי של העיר אירקוטסק, ובתפקיד זה שימש גם כמפקד כוחות הצבא באזור וכמפקד כוחות הקוזאקים של עבר הבייקל. ב־6 בדצמבר 1907 הוא הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים. ב־21 ביולי 1910 הוא הפך לחבר המועצה המדינית.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו עריכה
ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, מונה סליבנוב למפקד הארמייה ה־11 ויחד עמה פלש לגליציה שהייתה בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית. משימתה הראשונית של הארמייה הייתה כיבוש עיר המבצר פשמישל. סליבנוב הטיל מצור על פשמישל אבל במקום להתקיף הוא העדיף להדק את המצור ולהרעיב את הנצורים. בהמשך קיבל סליבנוב תגבורת ארטילריה והחל להפגיז ולמוטט את ביצורי המבצר. ב־22 במרץ 1915 נכנעה העיר. כיבוש העיר נחשב להישג כה מרהיב, עד שסליבנוב קיבל אוטומטית את אות מסדר גאורגיוס הקדוש דרגה שלישית, אף על פי שהחוק קבע כי לפני כן עליו לקבל את הדרגה הרביעית. עם זאת, ב־5 באפריל של אותה שנה הוא נאלץ לפרוש מהפיקוד על הארמייה בשל בעיות בריאותיות. הוא המשיך למלא את תפקידיו במועצת המדינה עד פטירתו ב־15 ביולי 1917.
קישורים חיצוניים עריכה
- אנדריי סליבנוב (ברוסית)