אנה בורקובסקה
אנה בורקובסקה (בפולנית: Anna Borkowska; 1900 – 1988) הייתה נזירה דומיניקנית, אם מנזר וחסידת אומות העולם מפולין.
לידה |
1900 ![]() |
---|---|
פטירה |
1988 (בגיל 88 בערך) ורשה, רפובליקת פולין ![]() |
מדינה |
פולין ![]() |
מקצוע |
נזירה ![]() |
מידע חסידת אומות העולם | |
פרסים והוקרה |
חסידת אומות העולם (29 במרץ 1984) ![]() |
קישורים חיצוניים | |
יד ושם | אנה בורקובסקה |
![]() ![]() |
ביוגרפיה
עריכהבורקובסקה הייתה בוגרת אוניברסיטת קרקוב. לאחר תום לימודיה נכנסה למנזר ליד וילנה שבליטא. בתקופת מלחמת העולם השנייה והכיבוש הנאצי הייתה וילנה בשטח פולין הכבושה. תחת הנהגתה של בורקובסקה הצילו הנזירות במנזר 17 יהודים, פעילי תנועות ההתנגדות לכיבוש הנאצי, בהם אבא קובנר. בעת כהונתה כאם המנזר ופעילותה להצלת יהודים נקראה בורקובסקה "האם ברטרנדה".
בסוף 1941 החל רצח היהודים בווילנה בעקבות מבצע ברברוסה. בתקופה זו הסתירה בורקובסקה במנזרה 17 חברים בתנועות החלוציות-ציוניות שעבדו עם הנזירות בשדה והמשיכו בפעילותם. בין החניכים היו רחל לאה זילברברג ואבא קובנר. את הכרוז בו קרא למרד ניסח וכתב במנזר. הכרוז הודפס במנזר והוקרא על ידי קובנר בסוף 1941 בגטו וילנה. בזמן שהחלוצים הסתתרו במנזר נהגו לקרוא לבורקובסקה "אמא" בעברית. בורקובסקה ביקשה מהחלוצים להישאר במנזר אך אלה ביקשו לשוב לגטו כדי להילחם בנאצים. היא ביקשה להיכנס לגטו כדי להיות עם היהודים, אך נוכח התנגדותו של קובנר לכך, הסתפקה בהברחת כלי נשק למחתרת בגטו. בספטמבר 1943 אסרו הנאצים את בורקובסקה וסגרו את המנזר.
לאחר המלחמה
עריכהבשנת 1984 בגיל 84 הוענק לבורקובסקה אות חסידת אומות העולם על ידי יד ושם. בתקופה זו גרה בורקובסקה לבדה בדירה קטנה ליד ורשה. החלוצים הציונים שהצילה, ביניהם אבא קובנר, עלו לאחר סוף המלחמה לישראל ולא שכחו אותה. בזכות פנייתם ליד ושם הוכרו היא ושש נזירות נוספות מאותו מנזר כחסידות אומות העולם.[1]
קישורים חיצוניים
עריכה- סיפורה של בורקובסקה, באתר יד ושם
- על פועלה של בורקובסקה להצלת יהודים בתקופת השואה, באתר יד ושם (באנגלית)
- עופר אדרת, הנזירה שהצילה את אבא קובנר מתה בגיל 110, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ האחרונה שבנזירות, מריה רושאק ("האחות צציליה"), ילידת 1908, מתה בפולין בנובמבר 2018 בגיל 110.