אנה מריה יוקל

סופרת ישראלית

אנה מריה יוקלגרמנית: Anna Maria Jokl;‏ 23 בינואר 1911, וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית - 11 באוקטובר 2001, ירושלים) הייתה סופרת, עיתונאית ופסיכותרפיסטית יהודיה גרמניה.

קורות חייםעריכה

יוקל הייתה בת לבית יהודי מתבולל, הצעירה מבין שלוש בנות. אביה לחם במלחמת העולם הראשונה ושב מהחזית כשהוא נכה. לאחר זמן קצר נפטר. אמה נישאה בשנית ובשנת 1927 התיישבה המשפחה בברלין. מעת לעת, בין השנים 19241928, שהתה יוקל בבית הורי אמה בברסלאו.[1] יוקל עבדה כתסריטאית עבור UFA, אולפן קולנוע גרמני מרכזי בין מלחמות העולם. במאי 1933 הוקרן סרטה הניסיוני "רכילות" (Tratsch) בברלין אך עקב עליית המפלגה הנאצית לשלטון, נאסר מאותה עת ואילך להזכיר את שמה בהקשר אמנותי ותרבותי. בשנת 1933 עברה יוקל לגלות בפראג, שם כתבה את ספרי הילדים "בסיליוס נוקס" (1937) ו"צבע הפנינה". עם חלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה, ב-15 במרץ 1939, נמלטה יוקל לפולין. כתב היד של "צבע הפנינה" נותר בפראג אך הוברח אליה מאוחר יותר על ידי האדם שסייע בבריחתה. סיפרה יוקל: "הוא ידע שאין בידי כל אפשרות לגמול לו על אומץ לב שכזה, שאין לו תגמול. אם כן, למה עשה זאת? 'הערתי רבים את הגבול', השיב לי שם, בבית הקפה בקטוביץ, 'רובם התלוננו על כל מה שהשאירו מאחוריהם. את לא התלוננת. צר היה לך רק על ספר אחד שכתבת. זה מצא חן בעיני'."[2]

מפולין נמלטה יוקל לבריטניה. בלונדון עסקה יוקל בפרויקטים חברתיים. בין היתר השתתפה בקמפיין למען הקמת בית לילדים שהיו פליטים מגרמניה הנאצית וכתבה והעלתה על הבמה מחזות לילדים, עם קבוצת צעירים צ'כוסלובקים.

בשנת 1945 החלה יוקל ללמוד פסיכולוגיית מעמקים, ובכך המשיכה במכון קרל גוסטב יונג בציריך ב-1950. היא ייחסה את כישלונה בבחינות לאנטישמיות של יונג ועוזרו, טוני וולף (Toni Wolff). היא לא קיבלה דיפלומה מהמכון, אך עבדה כפסיכולוגית, בין השאר עבור בית החולים היהודי בברלין. בשנת 1948 יצא לאור הרומן שלה, "צבע הפנינה" (Die Perlmutterfarbe). בשנת 1950 עברה למזרח ברלין לרגל תכנון צילומו של סרט המבוסס על ספרה זה, אך גורשה משם כעבור זמן קצר על ידי השלטונות הקומוניסטים, ללא נימוק, והתסריט שכתבה על בסיס הספר נדחה. רק ב-2008 עיבד הבמאי מרכוס רוזנמילר (אנ') את הספר לסרט, וב-2013 עיבד המחזאי כריסטוף נוסבאומדר (Christoph Nußbaumeder) את הספר למחזה, וזה הועלה על במת התיאטרון Düsseldorfer Schauspielhaus בדיסלדורף.

בין השנים 19511965 התגוררה יוקל במערב ברלין ועבדה כפסיכותרפיסטית ופובליציסטית. ב-1965 עברה לירושלים. היא הייתה חברה באגודת הסופרים בשפה הגרמנית בישראל (Verband deutschsprachiger Schriftsteller Israels) (גר') ובארגון הסופרים הבינלאומי, במדור הסופרים הגרמנים החיים מחוץ לגרמניה. בנוסף לעבודתה כפסיכותרפיסטית, הקדישה עצמה ליצירתה הספרותית. 

בשנת 1995 הוענק לה, על מכלול יצירתה, פרס האנס אריך נוסאק (Hans-Erich-Nossack-Preis) (אנ').

בשנת 2011, לרגל יום הולדתה המאה, פורסמו כתבים אוטוביוגרפיים, מכתבים וסיפורים שכתבה תחת הכותרת "משש תקופות חיים" (Aus sechs Leben). יצירתה מאופיינת בקווים אוטוביוגרפיים בולטים. בנוסף, כתבה מחקר פסיכואנליטי, "ההתמודדות עם העבר" (Bewältigung der Vergangenheit) שיצא לאור ב-1968. עוד תרגמה ספרות יידיש ועברית לגרמנית, כולל ספרו של צבי קוליץ, "יוסל רקובר מדבר אל אלוהים" (1956).

ספריםעריכה

  • Das süße Abenteuer (Prag 1937)
  • Basilius Knox. Román pro děti od 10 do 70 let (Prag 1937) (Deutsch: Die wirklichen Wunder des Basilius Knox. Ein Roman über die Physik für Kinder von 10 bis 70 Jahren, Insel Verlag, ISBN 978-3-45833588-7)
  • Umělecké základy amatérského filmu (Prag 1938) (Deutsch: Die künstlerischen Grundlagen des Amateurfilms)
  • Die Perlmutterfarbe. Ein Kinderroman für fast alle Leute (Berlin 1948), erschienen im Suhrkamp Verlag, ISBN 978-3-518-46039-9
  • Die verzeichneten Tiere (Berlin 1950)
  • Zwei Fälle zum Thema „Bewältigung der Vergangenheit“ (Jerusalem 1968), Jüdischer Verlag im Suhrkamp Verlag, ISBN 978-3-633-54136-2
  • Essenzen (Jüdischer Verlag im Suhrkamp Verlag, Frankfurt am Main 1993, ISBN 978-3-633-54064-8)
  • Die Reise nach London. Wiederbegegnungen (Suhrkamp, Frankfurt am Main 1999, ISBN 978-3-633-54157-7)
  • Aus sechs Leben. Herausgegeben und mit einem Nachwort versehen von Jennifer Tharr. Mit einem Essay von Itta Shedletzky (Jüdischer Verlag im Suhrkamp Verlag, Berlin 2011, ISBN 978-3-633-54245-1

מספריה שתורגמו לעבריתעריכה

  • צבע הפנינה (ספריית פועלים, 1991)
  • תמציות (אפרסמון ספרים, 2021), תרגום - חנן אלשטיין

קישורים חיצונייםעריכה

עינה ארדל, "על תמציות", פנס מוסף לביקורת ספרות, פברואר 2022

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מקום משלי. מקום כזה היה העוגן בתוך מציאות של עקירה משורש, מאת איטה שדלצקי, הארץ, 5 בספטמבר 2021
  2. ^ צבע הפנינה, ע' 8