אנטוניה אלבי
אנטוניה אלבי (בצרפתית: Antonia Alby; 1897 – 28 ביולי 1958) הייתה נזירה קתולית, מנהלת בית ספר, חסידת אומות העולם שהצילה יהודים בצרפת בזמן מלחמת העולם השנייה.[1]
 | |
| לידה |
1897  |
|---|---|
| פטירה |
28 ביולי 1958 (בגיל 61 בערך) |
| מדינה |
צרפת |
| מקצוע |
נזירה |
  | |
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים עריכה
ב-2 בספטמבר 1939, משפחת גרומבך, ז'ול ולואיז וילדיהם, ז'קלין ופייר, היו בחופשה בנורמנדי. כאשר התפרסמה הידיעה על הפלישה הגרמנית לפולין ההורים החליטו לא לחזור לביתם בפריז, אלא לברוח דרומה לגראולה במחוז טארן, שם היה לג'ול סניף של חנות העורות שבבעלותו. הם שכרו דירה באזור ורשמו את ילדיהם לבית ספר. במהלך תקופה זו הם התיידדו עם משפחת שונדר, שהתגוררה בכפר סן-הילייר. אדואר וז'אן שוונדר היו הבעלים של מפעל באזור, והיו להם חמישה ילדים. כשהגרמנים כבשו את האזור, עברה משפחת גרומבך להתגורר אצל משפחת שוונדר. ג'קלין גרומבך נשלחה ללמוד בבית ספר של הנזירות, בניהולה של אנטוניה אלבי. אנטוניה עודדה את משפחת גרומבך לאפשר לג'קלין להתגורר בפנימיית בית הספר, כדי שתוכל להמשיך בלימודיה. היא הבטיחה שלעולם לא תאפשר לאיש לקחת את ג'קלין, אלא אם יוצג כרטיס הביקור של ג'ול. בנוסף לג'קלין החביאה אנטוניה כמה בנות יהודיות נוספות בפנימיית בית הספר.[1]
לאחר המלחמה עריכה
אנטוניה נפטרה ב-28 ביולי 1958.[1]
הכרה והנצחה עריכה
ב-12 באוגוסט 2012 הודיעה מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם לג'קלין פישר גרומבך, הניצולה, שהוחלט להכיר באנטוניה כחסידת אומות העולם. ב-8 במאי 2012 הוכרה אנטוניה אלבי באופן רשמי והתקיים טקס לכבודה בפריז, צרפת.[1][2]