אנני ווק
אנני ווק או אן פירון ווק (באנגלית: Annie Walke; 1877 – 1965) הייתה אמנית אנגלית. לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר לאמנות צ'לסי ובבית הספר לאמנות בלונדון, המשיכה את לימודיה בדרזדן, גרמניה. בערך בסוף המאה ה-19 התיישבה בקורנוול.
| לידה |
1877 בנסטד, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
1965 (בגיל 88 בערך) |
| מקום קבורה |
קורנוול |
| הושפעה על ידי |
אסכולת ניולין |
| בן או בת זוג |
Bernard Walke |
  | |
חיים אישיים עריכה
אן פירון נולדה בשנת 1877 בבנסטד, סארי, אחת מתוך שישה ילדים שנולדו לאדית ג'יין דפילד פירון ופול ברדשאו פירון, סוחר יין לונדוני מצליח. אחותה הצעירה הילדה, גם הייתה אמנית.[1]
אן למדה במכללת הנשים צ'לטנהאם, בבית הספר לאמנות של צ'לסי ובבית הספר לאמנות בלונדון. היא הציגה את ציוריה באקדמיה המלכותית לאמנויות ובמקומות אחרים בלונדון. המדריכים שלה כללו את סר ויליאם אורפן, אוגוסטוס ג'ון וסר ויליאם ניקולסון. לאחר שהאחיות סיימו את לימודיהן הרשמיים באזור לונדון, הן נסעו לדרזדן. בין 1902–1904 בערך היא הצטרפה לאחותה בסנט אייבס, קורנוול.
היא נישאה ב־1911 לניקולו ברנרד ווק, שהיה כומר אנגליקני, בפולרואן ושם הקימה את הסטודיו שלה. ברנרד ווק מונה לכומר של כנסיית סנט הילרי בשנת 1912. הוא נותר כומר עד 1936.
לזוג לא היו ילדים. לאחר שברנרד פרש לגמלאות התיישבו בני הזוג במובגיסי.
ברנרד נפטר ב־25 ביוני 1941 ונקבר בחצר כנסייה, ליד סנט ארת' וסנט הילרי.
אנני ווק נשארה בביתם והמשיכה לצייר עד 1950 לערך. לאחר מכן כתבה והוציאה לאור ספר אחד בשנת 1963.
ווק נפטרה בשנת 1965 ונקברה בסנט ארת'.
קריירה עריכה
בסביבות 1904 הקימה סטודיו הפונה לנמל בפולרואן, עיירת חוף בדרום קורנוול. במהלך הקריירה שלה היא ציירה ציורי קיר, דמויות ודיוקנאות. היא הייתה חברה באגודה המלכותית לעידוד אומנויות, ייצור ומסחר, אגודת האמנים ניולין וחברת האמנים סנט אייבס.
בסנט הילרי אנני ווק עיצבה סטודיו של אמן בתוך אורוות סוסים, והביאה רצפות עץ נוספות, והקימה גן חיצוני.
בית ספר ניולין עריכה
ווק פגשה את לורה נייט בתערוכה בניולין, אנני וברנרד פגשו אנשים נוספים מבית הספר ניולין באמצעות היכרותו של אלפרד מוננינג בשנת 1915.[2] ווק הייתה חברה במושבת האמנים ובאסכולת ניולין, בקורנוול. בגלל הקשר ההדוק שלה עם אמני האזור, הספר שחיבר בעלה, "עשרים שנה בסנט הילרי", משמש לעיתים קרובות לחקר מידע על אמני קורנוול.[3]
כנסיית סנט הילרי עריכה
אף על פי שכנסיית סנט הילרי תחילתה בימי הביניים, היא נבנתה מחדש בשנת 1853, והייתה חסרה עיצוב פנים.[4] עבודות של אנני ווק וכמה מחבריה האמנים, כמו לורה נייט, דוד פרוקטר, ארנסט פרוקטר, הרולד הארווי, רוג'ר פריי הוזמנו לקשט את הכנסייה. אמנים אלה מקבוצת "למורנה" יצרו יצירות מזבח ויצירות אחרות.
אחת העבודות של ווק בכנסייה הייתה ציור של ז'אן ד'ארק שהוצב בתוך הדלת הדרומית של הכנסייה. ארנסט פרוקטר עשה עבודה המתארת את סנט מויס, סנט קווין עבור הדוכן. אנני, דוד וארנסט פרוקטר, גלדיס היינס, אלתיאה ונורמן גרסטין והרולד נייט עשו כולם ציורים לקירות היציעים בכנסייה. אמנים נוספים השתתפו בקישוט הכנסייה שהפכה לאחת הבולטות במדינה.
הערות שוליים עריכה
- ^ Annie WALKE | Cornwall Artists Index, cornwallartists.org (באנגלית)
- ^ Melissa Hardie, 100 Years in Newlyn: Diary of a Gallery, Hypatia Publications, 1995, ISBN 978-1-872229-22-5. (באנגלית)
- ^ Bernard Walke. Twenty Years at St Hilary. Mount Hawke: Truran, 2002.
- ^ Reverend Bernard Walke and His Mother | Art UK, artuk.org (באנגלית)