אנסמבל אנטרקונטמפורן

אנסמבל אַנְטֵרְקוֹנְטַמְפּוֹרַןצרפתית: Ensemble InterContemporain‏ (EIC) היא תזמורת קאמרית צרפתית, השוכנת בעיר המוזיקה והמכון למחקר ולתיאום אקוסטי מוזיקלי (אירקאם) ומתמחה במוזיקה מודרנית. לתזמורת רשימה גדולה יחסית של נגנים במשכורת קבועה, 31 בשנת 2012, שכולם נחשבים ל"סולנים", בהם שלושה פסנתרנים במשרה מלאה ושלושה נגני כלי הקשה. קבוצות קטנות יותר, ללא מנצח, מחברי האנסמבל מופיעים בשם "סולני האנסמבל אנטרקונטמפורן". זכות מיוחדת שהאנסמבל נהנה ממנה הודות לקשריו עם אירקאם היא הזמנה שנתית פתוחה לפרטיטורות ממלחינים בכל גיל או לאום.

אנסמבל אנטרקונטמפורן
Ensemble InterContemporain
אנסמבל אנטרקונטמפורן לאחר הופעה במרכז האמנויות ברביקן שבלונדון, 2015
אנסמבל אנטרקונטמפורן לאחר הופעה במרכז האמנויות ברביקן שבלונדון, 2015
תאריך ייסוד 1976 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד פייר בולז עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפתצרפת צרפת
מיקום פריז, צרפת
אולם קונצרטים אולם הפילהרמונית של פריז
מנצח פייר בלוז
חברת תקליטים דויטשה גרמופון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס פולר למוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.ensembleinter.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המלחין והמנצח הצרפתי פייר בולז ייסד את האנסמבל בשנת 1976, יחד עם שר התרבות הצרפתי מישל גי וניקולאס סנואומן, ממייסדי הסינפונייטה של לונדון. חזונם של השלושה היה קבוצת סולנים שיוכלו לנגן ספרות תזמורתית או ספרות לכל הרכב כלי שהוא. הרעיון היה, שהאנסמבל יהיה גמיש יותר מתזמורת סימפונית מסורתית ויאפשר למלחינים לכתוב לקבוצת כלים לפי בחירתם האישית. יצירות רבות, שהיו נכתבות אולי לתזמורת, נכתבות עכשיו מתוך מחשבה על ההרכב הכלי הזה. לדוגמה, "התפרקויות" (Désintégrations) של טריסטאן מיראי (Murail), "שני רגשות: מוזיקה עם לאונרדו" (Zwei Gefühle: Musik mit Leonardo) של הלמוט לכנמאן ו"רספונסוריות" (Répons) של פייר בולז, כולן יצירות שמתקיימות בתחום שבין מוזיקה תזמורתית לקאמרית.

האנסמבל מצטיין בעיקר בביצועי מוזיקה מאת מלחינים מן המסורת המודרנית האירופית. רפרטואר הליבה שלהם מקיף יצירות "קלאסיות" מן המאה ה-20 כגון אלה של מלחיני האסכולה הווינאית השנייה, קרלהיינץ שטוקהאוזן, פייר בולז וג'רג' ליגטי, אבל הוא משתף פעולה גם עם מוזיקאים מתחומים אחרים, כגון פרנק זאפה[1]. האנסמבל מתמחה גם במוזיקה ספקטרלית ומרבה לבצע יצירות משל ז'ראר גריזה, טריסטאן מוריי, היג דופור ואחרים. יש גם דגש חזק על הזמנת יצירות חדשות; חלק גדול מכל עונה מוקדש לבכורות עולמיות.

אנסמבל אנטרקונטמפורן נועד תחילה להיות אנסמבל הבית של אירקאם, אבל הצורך במרחב גדול יותר להופעות דחף למעבר ל"עיר המוזיקה", אולם קונצרטים ברובע התשעה-עשר של פריז. עם זאת, האנסמבל ממשיך להופיע ולהקליט באירקאם. לאנסמבל יש גם לוח סיורים נרחב, שווה-ערך לזה של תזמורת סימפונית.

בולז נושא בתואר נשיא האנסמבל אנטרקונטמפורן. ב-1979 מינה בולז את פטר אטווש למנצח הראשון בתואר של מנהל מוזיקלי של האנסמבל. אחריו כיהנו בתפקיד דייוויד רוברטסון, ג'ונתן נוט, סוזנה מלקי ומתיאס פינצ'ר. כיום משמש בתפקיד המנהל המוזיקלי פייר בלוז.[2] קנט נאגנו היה מנצח אורח ראשי בשנים 1986 - 1989 וג'ונתן נוט כיהן גם כמנצח אורח ראשי של האנסמבל מ-2003 עד 2005.

האנסמבל הקליט לחברות רבות, בהן דויטשה גרמופון (מוזיקה מאת ליגטי, שנברג, בולז[3], קאירוס, אלברטו פוסאדאס, מתיאס פינצ'ר, לוקא פרנצ'סקוני, פיליפ מנורי ומייקל ג'ארל). הקלטות האנסמבל קיבלו פרסים רבים, בהם "גרמופון" ו"קולן הזהב" (דיאפזון ד'אור).

מנהלים מוזיקליים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מקס פדיסון, "פרנק זאפה" מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ "מתיאס פינצ'ר מונה למנהל המוזיקלי של אנסמבל אנטרקונטמפורן", הודעה לעיתונות מטעם האנסמבל, 22 ביוני
  3. ^ גרדיאן, מוזיקה, 4 במרץ 2005