אנרי גראס א-דייה
"אַנְרִי גְּרָאס אַ-דְּיֶיה" (בצרפתית: Henri Grace à Dieu), הידועה גם בשם "גְּרֵייט הֶרִי" (Great Harry), הייתה אוניית מפרשים מלחמתית מסוג קאראק של הצי האנגלי במאה ה-16. היא הייתה בת זמנה של קאראק מפורסמת אחרת, מרי רוז, אך גדולה ממנה. לצוּר החרטום הגדול שהתנשא בחלקה הקדמי היו ארבעה סיפונים, ולצור הירכתיים – שניים. אורכה היה 165 רגל (50 מטרים), תפוסתה 1000-1500 טון ולה צוות של 700-1000 איש. מספרים כי המלך הנרי השמיני הורה על בנייתה לאחר שנתקנא ב"מייקל" (Michael) הסקוטית שהושקה ב-1511.
 | |
| "אנרי גראס א-דייה", איור במגילת אנתוני | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | קאראק |
| צי | הצי האנגלי |
| דגל הצי |
 |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | בווּליץ', דרום-מזרח לונדון |
| הושקה | 13 ביוני 1514 |
| תקופת הפעילות | 1514 – 1553 [?] (שופצה מן היסוד ב-1536) |
| אחריתה | נהרסה בשריפה בווּליץ'באוגוסט 1553 |
| מיקום | ווּליץ', דרום-מזרח לונדון |
| מלחמות וקרבות | קרב סולנט |
| נתונים כלליים | |
| תפוסה | 1000 טון |
| אורך | 165 רגל (50.3 מ') |
| גודל הצוות | 700 איש |
| מספר תרנים | 4 |
"גרייט הרי" נבנתה במספנה המלכותית בווּלִיץ' בשנים 1512-1514, ולאחר בניית הגוף הותקנה לשיט במספנת הצי בארית' (Erith).[1] היא הייתה אחת האוניות הראשונות שאשנבי תותחים (gunports) נקבעו בדפנותיה. חימושה כלל עשרים תותחי ברונזה כבדים חדישים. בסך הכל הוצבו באונייה 43 תותחים כבדים ו-141 תותחים קלים סובבים (swivel guns). "גרייט הרי" הייתה האונייה הדו-סיפונית האנגלית הראשונה, ובזמן השקתה נחשבה לאוניית המלחמה הגדולה והחזקה ביותר באירופה.
עד מהרה נתברר כי לאונייה מרכז כובד גבוה מדי. היא היטלטלה מאוד בים סוער ויציבותה הרעועה השפיעה על דיוק הירי ועל ביצועיה כאוניית מלחמה. כדי לתקן ליקויים אלה פורקה ונבנתה מחדש ב-1536, באותה שנה ממש בה נבנתה מחדש גם ה"מרי רוז", וגובהה מעל קו המים הוקטן. תפוסתה לאחר השינוי עמדה על 1000 טון, היא נשאה 151 כלי ירי מגדלים שונים, כולל 21 תותחי ברונזה, ומצבת צוותה הוקטנה ל-700-800 איש. יתרה מכך, הותקן בה מערך מעטה חדשני שכלל ארבעה תרנים ועל כל אחד שלושה מפרשים; שני התרנים הקדמיים נשאו מפרש ראשי, מפרש עילי ומפרש על־עילי רוחביים ושני התרנים האחוריים נשאו חמישה מפרשים לטיניים. מערך זה הקל על ניהוג המפרשים וחילק את המאמצים שהפעילה הרוח על גוף האונייה בצורה שווה יותר. התוצאה הייתה תוספת מהירות ויכולת תמרון, שאיפשרו לה לירות מטחי דופן כבדים ביעילות רבה משקודם. על מראה האונייה אנו יודעים ממקור אחד בלבד – איור במגילת אנתוני.[2]
ההיסטוריה הקרבית של "אנרי גראס א-דייה" הייתה דלה למדי. היא השתתפה בקרב סולנט נגד צי פלישה צרפתי ב-1545, הקרב בו טבעה "מרי רוז". כפי הנראה מילאה בו תפקיד דיפלומטי בעיקר, כאשר הסיעה את הנרי השמיני לפגישה עם פרנסואה הראשון, מלך צרפת, בקן דה דרא דור (Camp du Drap d'Or) שבצרפת.
לאחר שעלה אדוארד השישי על כס המלוכה ב-1547 הוחלף שמה של האונייה והיא נשאה את שמו. גורלה אינו ידוע; אפשר שנשרפה ואבדה ב-1533 בווליץ',[3] או אולי סיימה את חייה על גדת התמזה כגווה שאין בה כל חפץ.
מסורת נהוגה בצי המלכותי הבריטי להפגין נוכחות (showing the flag) בערי נמל וחוף כדי להרים את מוראל הצי. מקורה, כך אומרים, בטקס תפילה שנערך ב-1514 בברדסטו צ'פל (Bradstowe Chapel) אשר בברודסטיירס, בו נטלו חלק אנשי הצוות של "אנרי גראס א-דייה", כשאונייתם - החדישה והגדולה ביותר בציו של המלך – עוגנת בסמוך.
לקריאה נוספת עריכה
- Lincoln P. Paine (1997) Ships of the World: An Historical Encyclopedia. Houghton Mifflin.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ History of Erith בתוך Ideal Homes: A History of south-East London Suburbs.
- ^ Lausanne, Edita. The Great Age of Sail. Somerset, Patrick Stephens, 1967. p 51.
- ^ Strype, John, Ecclesiastical Memorials, vol. 3 part 1, (1822), 34, כותב כי השריפה ארעה ב-25 באוגוסט 1553.