אסף פרידלר

כימאי אורגני וביוכימאי ישראלי

אסף פרידלר (נולד ב-29 באוגוסט 1971) הוא כימאי אורגני וביוכימאי ישראלי ופרופסור מן המניין במכון לכימיה שבפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית בירושלים. דקאן הפקולטה הנוכחי, יו"ר האוניברסיטה העברית לנוער ולשעבר סגן רקטור האוניברסיטה.

אסף פרידלר
Assaf Frielder
לידה 29 באוגוסט 1971 (בן 52)
חיפה, ישראל ישראלישראל
עיסוק כימאי אורגני, ביוכימאי
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט חיים גילון
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה מענק ERC ‏(2007), פרס המדען הצעיר של החברה הישראלית לכימיה (2009)
תרומות עיקריות
חקר אינטראקציות חלבון-חלבון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

פרידלר נולד וגדל בחיפה. למד בבית הספר התיכון "ליאו באק" בכיתת מחוננים.

את כל תאריו עשה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1994 השלים בהצטיינות את לימודיו לתואר ראשון בכימיה במסגרת תוכנית המצטיינים "אמירים טבע". לאחר מכן המשיך ללימודי תואר שלישי בכימיה אורגנית (במסלול ישיר), בהנחיית פרופ' חיים גילון. עבודת הדוקטורט שלו הושלמה בשנת 2000 בהצטיינות.

באותה שנה יצא פרידלר לבריטניה, שם שהה כעמית בתר-דוקטורט במרכז להנדסת חלבונים שבמועצה למחקר רפואי בקיימברידג', בהנחיית פרופ' סר אלן פרשט (אנ').

ב-2004 שב לישראל והצטרף כמרצה בכיר במכון לכימיה באוניברסיטה העברית. ב-2009 הפך לפרופסור חבר וב-2015 לפרופסור מן המניין. בשנים 2010–2015 כיהן כראש המכון לכימיה, ובסיום תפקיד זה, התמנה ליושב ראש ועדת הקבלה האוניברסיטאית.

ב-2016 מונה פרידלר לסגן רקטור האוניברסיטה העברית וכיהן בתפקיד זה כארבע שנים. במסגרת תפקידו זה, היה אמון בין היתר על קבלת תלמידים, מתן מענה אקדמי לסטודנטים מהמגזר הערבי והחרדי, וכן היה חבר בפורום מדיניות קבלת תלמידים של ור"ה, כשלאחר מכן נבחר לראש הפורום. ב-2019 החל לכהן כיושב ראש האוניברסיטה העברית לנוער. לאחר שנבחר לכהן כדקאן הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, החל באוקטובר 2020 למלא תפקיד זה.

מחקר עריכה

לאורך השנים פרסם פרידלר מעל 130 מאמרים בכתבי עת אקדמיים מובילים וכן הנחה מעל 50 תלמידי מחקר ובתר-דוקטורנטים.

קבוצתו של פרידלר מתמקדת בחקר אינטראקציות חלבון-חלבון (בראשי תיבות PPI), שהן האינטראקציות אשר מתווכות את מרבית התהליכים בתא החי, ומעורבות במספר גורמי מחלה. קיים קושי מובנה ומשמעותי להפוך אינטראקציות חלבון-חלבון למטרות תרופתיות, שהופך לקשה עוד יותר כאשר האינטראקציות כרוכות באזורים חלבוניים חסרי מבנה.

המחקר במעבדתו של פרידלר מתמקד בשימוש בפפטידים לצורך אנליזה כמותית, ביופיזיקלית ומבנית, של אינטראקציות חלבון-חלבון במצבי בריאות וחולי. בהתבסס על כך, מפתחת הקבוצה "תרכובות מובילות" בעלות פוטנציאל תרופתי המעכבות או מפעילות את האינטראקציות לצרכים רפואיים.

האסטרטגיה המחקרית מבוססת על מספר שלבים: הראשון שבהם הוא למידת המנגנונים המולקולריים של אינטראקציות חלבון-חלבון במצב בריא, על מנת להבין כיצד מערכת ביולוגית מסוימת פועלת ברמה המולקולרית; בשלב השני, המטרה היא להבין מה משתבש, ברמה המולקולרית, במצבי חולי; השלב השלישי והסופי הוא פיתוח תרופות מבוססות-פפטיד, המיועדות לצורך שחזור התנאים הבריאיים בהם מתקיימות אינטראקציות החלבון-חלבון.

שיטות העבודה בקבוצתו של פרידלר משלבות כימיה של פפטידים וכימיה רפואית – פיתוח שיטות חדשות לצורך סינתזה של פפטידים ופפטידים שעברו שינוי כימי כדי להפוך אותם ליציבים יותר ופעילים יותר; ביוכימיה של חלבונים – שיטות חדשות לביטוי וניקוי חלבונים; מחקר מבני, ביופיזיקלי וביוכימי של אינטראקציות ופעילות של פפטידים וחלבונים.

פרסים והוקרה עריכה

  • מלגת מארי קירי לבתר-דוקטורט, מטעם האיחוד האירופי (1999)
  • מלגת בתר-דוקטורט בבריטניה, במסגרת התוכנית לחילופי מדענים ישראל-בריטניה (2000)
  • מלגת בתר-דוקטורט ארוכת טווח, מטעם Human Frontier Science Program ‏(2000)
  • מלגת אלון לחוקרים צעירים מצטיינים (2004)
  • פרס לפיתוח קריירה מטעם Human Frontier Science Program ‏(2004)
  • פרס הצטיינות, מטעם האגודה למלחמה בסרטן (2006)
  • מענק מחקר למדענים צעירים (ERC starting grant) מטעם מועצת המחקר של האיחוד האירופי (2007)
  • פרס המדען הצעיר, מטעם החברה הישראלית לכימיה (2009)
  • פרס המדען הצעיר, מטעם האיגוד הבינלאומי לכימיה טהורה ויישומית (IUPAC) (2010)
  • פרס הרקטור לחוקרים ומרצים מצטיינים, מטעם האוניברסיטה העברית (2013)
  • פרס התגלית במחקר רפואי, מטעם הקרן הבינאוניברסיטאית על שם זלמן קוואן (2015)
  • פרס מייקל מילקן על הצטיינות בהוראה (2018)

חיים אישים עריכה

פרידלר נשוי ואב לשלושה, מתגורר במבשרת ציון.

מאמרים נבחרים עריכה

  • Friedler A, Hansson LO, Veprintsev DB. Freund SMV, Rippin TM, Nikolova PV, Proctor MR, Rüdiger S and Fersht AR (2002) A peptide that binds and stabilises p53 core domain: chaperone strategy for rescue of oncogenic mutants, Proc. Natl. Acad. Sci. USA 99, 937-942
  • Hayouka Z, Rosenbluh J, Levin A, Loya S, Lebendiker M, Veprintsev DB, Kotler M, Hizi A, Loyter A and Friedler A (2007) “Inhibiting HIV-1 integrase by shifting its oligomerization equilibrium”, Proc Natl Acad Sci USA, 104(20):8316-21
  • Katz C, Benyamini H, Rotem S, Lebendiker M, Danieli T, Dines M, Bronner V, Bravman T, Rudiger S and Friedler A (2008) “Molecular Basis of the Interaction Between the Anti-Apoptotic Bcl-2 Family Proteins and the Pro-Apoptotic Protein ASPP2”, Proc Natl Acad Sci USA, 105(34):12277-82
  • Katz C, Levy-Beladev L, Rotem-Bamberger S, Rito T, Rüdiger SG and Friedler A (2011) “Studying protein-protein interactions using peptide arrays”, Chem Soc Rev, 40(5):2131-45
  • Chandra K, Roy TK, Shalev DE, Loyter A, Gilon C, Gerber RB and Friedler A (2014) “A Tandem In Situ Peptide Cyclization through Trifluoroacetic Acid Cleavage”, Angew Chem Int Ed Engl, 53(36):9450-5
  • Iosub-Amir A, Van Rosmalen M, Mayer G, Lebendiker M, Danieli T and Friedler A (2015) “Highly homologous proteins exert opposite biological activities by using different interaction interfaces”, Sci Rep, 5, 11629
  • Amartely H, David A, Shamir M, Lebendiker M, Izraeli S and Friedler A (2016) “Differential effects of zinc binding on structured and disordered regions in the multidomain STIL protein”, Chem Sci, 7(7), 4140-4147
  • Samarasimhareddy M, Mayer D, Metanis N, Veprintsev D, Hurevich M and Friedler A (2019) “A targeted approach for the synthesis of multi-phosphorylated peptides: a tool for studying the role of phosphorylation patterns in proteins”, Org Biomol Chem, 17(42):9284-9290
  • Iosub-Amir A, Bai F, Sohn Y, Song L, Tamir S, Marjault H, Mayer G, Karmi O, Jennings P, Mittler R, Onuchic J, Friedler A and Nechushtai R (2019) “The anti-apoptotic proteins NAF-1 and iASPP interact to drive apoptosis in cancer cells” Chem Sci, 10, 665-673
  • Mayer D, Damberger FF, Samarasimhareddy M, Feldmueller M, Vuckovic Z, Flock T, Bauer B, Mutt E, Zosel F, Allain FHT, Standfuss J, Schertler GFX, Deupi X, Sommer ME, Hurevich M, Friedler A and Veprintsev DB (2019) “Distinct G protein-coupled receptor phosphorylation motifs modulate arrestin affinity and activation and global conformation”, Nat Commun, 10(1):1261.
  • Mayer G, Shpilt Z, Bressler S, Marcu O, Schueler-Furman O, Tshuva EY and Friedler A (2020) “Targeting an interaction between two disordered domains using a designed peptide”, Chem Eur J, 26(45):10156
  • Joshi PN, Mervinetsky E, Solomon O, Chen YJ, Yitzchaik S and Friedler A (2022) “Electrochemical biosensors based on peptide-kinase interactions at the kinase docking site”, Biosens Bioelectron, 207:114177
  • Sohn YS, Losub-Amir A, Cardenas AE, Karmi O, Yahana MD, Gruman T, Rowland L, Marjault HB, Webb LJ, Mittler R, Elber R, Friedler A, Nechushtai R. (2022) A peptide-derived strategy for specifically targeting the mitochondria and ER of cancer cells: a new approach in fighting cancer. Chem Sci. 13(23):6929-6941.
  • Mayer G, Shpilt Z, Kowalski H, Tshuva EY, Friedler A. Targeting Protein Interaction Hotspots Using Structured and Disordered Chimeric Peptide Inhibitors.(2022) ACS Chem Biol. 17(7):1811-1823.

קישורים חיצוניים עריכה