אפורית החמשן
אֲפֹרִית הַחַמְשָׁן (שם מדעי: Pyrgus serratulae; שם קודם: הספרית החמשן) הוא מין של פרפר ממשפחת ההספריתיים.[1]
 אפורית החמשן
| |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | פרפראים |
| תת־סדרה: | Glossata |
| משפחה: | הספריתיים |
| סוג: | Pyrgus |
| מין: | אפורית החמשן |
| שם מדעי | |
 Pyrgus serratulaeRambur, 1839 | |
| |
במרץ 2009 הוכרז המין כפרפר מוגן בישראל, כחלק מ-14 מיני פרפרים שהוכרזו כמוגנים בהתאם לחוק.[2]
תיאור עריכה
מין זה ייחודי יחסית לסוג אליו משתייך, דפוס הצבע של חלקו העליון פשוט יותר ממינים אחרים בסוגו עם כתמים לבנים זעירים בלבד על הכנפיים הקדמיות וכמעט ללא סימנים כלל בכנפיו התחתונות. חלקו התחתון לרוב בצבע ירוק-זית עם סימנים חיוורים יותר. כתם אליפטי בבסיס הצד התחתון של הכנף האחורית הוא מאפיין נפוץ במין זה. לפרטים אלפיניים יש לרוב דפוס ייחודי של נקודות בהירות צפופות בחלק העליון של הכנף. מוטת הכנפיים היא 24–28 מ"מ, מה שהופך את אפורית החמשן לבינונית בגודלה ביחס לסוגה. לעיתים נפוצות ניתן לבלבל בין מין זה למינים אחרים בסוג כאשר הדומים מביניהם הם: Pyrgus alveus ו-Pyrgus serratulae. ההבדלה המדויקת והפשוטה ביותר היא דרך איברי הרבייה.[3]
תפוצה עריכה
מין זה נפוץ באזורים ההרריים של אירופה מלבד האיים הבריטיים וסקנדינביה. אפורית החמשן נפוצה מהרי דרום אירופה דרך המערב, מרכז ומזרח אירופה, דרום מערב סיביר, מונגוליה ועד צפון סין. בנוסף, אסיה הקטנה, עבר הקווקז עד צפון מערב איראן וצפון מזרח עיראק. בצפון-מערב גרמניה קיימים פרטים ותפוצתם מגיעה עד למזרח וסטפאליה ובצפון מזרח גרמניה עד לקרבת הים הבלטי.[3]
בישראל עריכה
אפורית החמשן הוא פרפר נדיר בישראל ומספר פרטים נצפו בחרמון ובגליל העליון.[4]
בית גידול עריכה
בתי גידול הם שטחי עשב עם אבני גיר או שטחי עשב אלפיניים במקומות רדודים ולעיתים קרובות אזורים סלעיים, כמו גם מסדרונות סלע צרים על סלעים אלקליים בעיקר. בהרי האלפים, אזורי נפילה של מפולות שלגים ואפיקי נחלים מאוכלסים ברובם. בנוסף, ניתן למצוא את המין גם במדשאות בהן נפוץ מין העשב, Nardus stricta.[3]
אקולוגיה עריכה
הבוגרים נמצאים בתעופה בחודשי יולי ואוגוסט. מחזור החיים של אפורית החמשן נפרסת לאורך תקופת זמן ארוכה בשל תפוצת הגבהים הרחבה שלו. בעוד זמן התעופה שלו בהרי האלפים מתחיל מאמצע יוני (מעל מקורות מים חמים מהממוצע בתחילת יוני) עם שיא הפרטים הבוגרים ביולי, אוגוסט ועד תחילת ספטמבר. לעומת זאת הפרטים הבוגרים בגבהים הנמוכים של צפון בוואריה מופיעים חודש קודם לכן, בדרך כלל בחודש מאי (במקורות מים חמים מאוד מסוף אפריל) עם דגש על יוני. ניתן למצוא את הפרטים הבוגרים האחרונים בשנים מסוימות עד סוף יולי.[3]
הפרטי הבוגרים מכוונים את עצמם באופן אופטי לסלעים קטנים או גדולים יותר, קצוות או גדות סלעים ומבני קרקע פתוחים אחרים. ההטלה מתרחשת במקומות מרווחים מאוד או דלים בצמחייה, בדרך כלל על צמחים בודדים מהסוג חמשן. צמחים פונדקאים עליהם נצפו זחלים כוללים את המינים: Potentilla tabernaemontani (Potentilla neumanniana, Potentilla verna), Potentilla heptaphylla, Potentilla recta, Potentilla aurea, Potentilla crantzii, Potentilla hirta, montantanumsian, repentillandia, montantanum וחמשן זוחל הקיים בארץ.[5] הביצים מוטלות במרווחים על הצד התחתון של העלים. כפי שמראות תצפיות ההטלה וממצאי הזחלים, התפתחות הזחלים מתרחשת בשמש מלאה ובמקומות המתחממים במהירות. צמחי חמשן הממוקמים ליד סלעים או עליהם משומשים לעיתים נפוצות. יתר על כן, מקומות פתוחים עם מעט צמחייה עם אדמה סלעית או לאורך שבילים לא סלולים משמשים לפיתוח הזחלים. צמח המזון החשוב ביותר באזור החוץ אלפיני הוא קבוצת המינים Potentilla verna agg. אמנם עד כה נעשו תצפיות הטלת ביצים בודדות על Potentilla erecta (החמשן הנפוץ).[3]
באלב השוואבי בגרמניה מין החמשן Potentilla heptaphylla מועדף על פני Potentilla verna.[3] בהרי האלפים, במיוחד, מינים נוספים של חמשן משמשים כמזון לזחלים. הזחלים הצפוניים של בוואריה נהיים לבוגרים כבר באפריל. ניתן לצפות לטווח ארוך יותר בהתפתחות הזחלים באלפים.[3]
הזכרים של אפורית החמשן אוהבים לינוק על אדמה לחה כמו גם על זיעה. הפרטים הבוגרים יונקים מפרחים רבים ממשפחות וצבעים שונים.[3]
שימור עריכה
בהרי האלפים, המין נפוץ ללא חשש ולא נחוצים כל אמצעי שימור. הפריטים הקיימים מחוץ להרי האלפים זקוקים לשימור במידה רבה בהתאמות סביבתיות כגון פינוי סלעים ושימור בתי גידול. לשם כך יש לשלב דרכי סלע תלולים ושטחי עשב רדודים שמשובצים בסלע.[3]
אטימולוגיה עריכה
השם המדעי של המין מורכב משם הסוג "Serratula", הוא שם מין צמח הקשור לתזונת הזחלים של מין מסוים בסוג פרפרים זה אך אינו מתייחס למרבית המינים בסוג, כמו כן למין זה.[5]
השם העברי מתאר את דפוס צבעו וצמח החמשן המשמש כצמח פונדקאי והמזון העיקרי של הזחל.
קישורים חיצוניים עריכה
- אפורית החמשן, באתר NCBI (באנגלית)
- אפורית החמשן, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אפורית החמשן, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Whalley, Paul Ernest Sutton (1981). The Mitchell Beazley guide to butterflies. London: Mitchell Beazley. ISBN 0-85533-348-0. OCLC 60088908.
- ^ מתנה לחג האביב: לראשונה הוכרזו פרפרים כערכי טבע מוגנים באתר רשות הטבע והגנים
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Tagfalter in Bayern : mit Beiträgen zahlreicher Tagfalterkundler, Stuttgart: Ulmer, 2013, ISBN 3-8001-7985-7
- ^ מעטפת מפת התפוצה, באתר www.gluecad-bio.com
- ^ 1 2 "Pyrgus serratulae - LepiWiki". lepiforum.org. נבדק ב-2021-12-21.