ארבסק
ארבסק (בטורקית Arabesk müzik) הוא מונח שנוצר על ידי מוזיקולוגים טורקיים המתייחס למוזיקה בסגנון ערבי שנוצרה בטורקיה. הוא נקרא 'ארבסק' בגלל לחניו המושפעים בעיקר מהמוזיקה הערבית.
| מקורות סגנוניים | מוזיקה ערבית • מוזיקה טורקית • מוזיקה ים תיכונית • מוזיקה ביזנטית |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | טורקיה, שנות ה-40 |
| כלים | בגלמה • בגלמה חשמלית • טאר • זורנה • קלרינט |
  | |
הז'אנר היה פופולרי בטורקיה במיוחד בין שנות ה-60 עד שנות ה-90.
לחני המוזיקה הערבסקית היא בעיקר בסולם מינורי, בדרך כלל בצורת הסולם פריגי, והמילים נוטים להתמקד בנושאי געגועים, בגידות, ואהבה.
היסטוריה עריכה
הארבסק הגיע לטורקיה בעיקר בשנות ה-30 וה-40, בשל חיבת הציבור למוזיקה הערבית של מצרים ולבנון, אך נתקל בהתנגדות עזה מצד השלטונות הדתיים של אז, היות שהשירים שבמסגרת סגנון זה עוסקים בעיקר באהבה ובדיכוי מעמד הפועלים. התנגדות זו הגיעה לשיאה בשנות ה-60 כאשר הזמר איברהים טטליסס נכלא על כך ששר שירי ארבסק באירועים ציבוריים למרות התנגדות השלטונות. בעודו יושב במאסר, תחנות הרדיו של טורקיה מחו על המתרחש וקראו לעם לתרום את חלקו בקריאה לשחרורו של טטליסס. המהפכה הציבורית שמה קץ לדיכוי זה.
שינוי ידוע שבא בעקבות הארבסק הוא החלפת כלי נגינה ערביים בכלי נגינה טורקיים או בלקניים, כגון: החלפת ה"עוד" הערבי ב"בגלמה" הטורקי ובעוד טורקי (גרסה טורקית של העוד) או ב"טאר" טורקי (הגרסה הטורקית ל"טאר פרסי"), או בהוספת כלי נגינה כורדיים או טורקיים כגון כלי ה"זורנה" (כלי נשיפה), קלרינט, או חלילי ה"איגיראיטמה", "מיי", "טולום", "סיפסי", "איפטה", בלאבן, ונאיי.
בטורקיה מספר זמרים הנחשבים ל"חוד החנית" של סגנון הארבסק, ובהם פרדי טייפור, איברהים טטליסס, אמרה איפק, אורהאן גנג'אבאיי ומוסלום גורסס.
