ארווין פירוב

קצין גרמני

גנרל ארווין פירובגרמנית: Erwin Vierow; 15 במאי 1890 - 1 בפברואר 1982) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

ארווין פירוב
Erwin Vierow
Bundesarchiv Bild 146-1981-084-17, Erwin Vierow.jpg
ארווין פירוב
לידה 15 במאי 1890
ברלין, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
פטירה 1 בפברואר 1982 (בגיל 91)
טגלנבורג, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר  רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
שנות הפעילות 19081944 (כ־36 שנים)
דרגה גנרל (ורמאכט) גנרל חיל הרגלים (ורמאכט)
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-96
מפקד הדיוויזיה ה-9
מפקד הקורפוס ה-52
מפקד הקורפוס ה-20
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים

ביוגרפיהעריכה

קריירה מוקדמתעריכה

פירוב נולד ב-15 במאי 1890 בברלין, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1908 התגייס פירוב לצבא האימפריה הגרמנית, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-64 (ברנדנבורג ה-8 - פלדמרשל פרידריך קרל, נסיך פרוסיה), ולחם בשורותיו במהלך מלחמת העולם הראשונה. ב-27 בינואר 1915 הועלה פירוב לדרגת אובר לוטננט, וב-13 במאי 1916 נפצע במהלך הקרבות. ב-18 באפריל 1917 הועלה לדרגת האופטמן, ובדצמבר 1917 מונה לקצין מטה במחלקת הרכבות במטכ"ל הקיסרי. על פעולותיו בקרבות קיבל פירוב את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה הצטרף פירוב לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 בפברואר 1928 הועלה פירוב לדרגת אוברסט לוטננט, וב-1 באוקטובר 1933 מונה למפקד הגדוד ה-2 ברגימנט הרגלים ה-15. ב-1 בספטמבר 1934 הועלה לדרגת אוברסט, וב-1 באוקטובר אותה שנה מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-36. ב-6 באוקטובר 1936 מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-105, ב-12 באוקטובר 1937 מונה לראש מטה הקורפוס ה-11, וב-1 בינואר 1938 הועלה לדרגת גנרל מיור.

מלחמת העולם השנייהעריכה

ב-15 בספטמבר 1939 מונה פירוב למפקד הדיוויזיה ה-96, ובמהלך המערכה על צרפת לחם עמה כחלק מהקורפוס ה-43 במסגרת הארמייה התשיעית. ב-1 בינואר 1940 הועלה פירוב לדרגת גנרל לוטננט, וב-1 באוגוסט 1940 מונה למפקד הדיוויזיה ה-9. ב-1 בינואר 1941 הועלה פירוב לדרגת גנרל חיל הרגלים, וב-6 בפברואר 1941 מונה למפקד הקורפוס ה-55. במהלך מבצע ברברוסה לחם הקורפוס שבפיקודו כחלק מהארמייה השישית, והשתתף בקרב קייב ובקרב חרקוב הראשון. ב-15 בנובמבר 1941 קיבל פירוב על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-14 בפברואר 1943 מונה למפקד הקורפוס ה-20, שהיה חלק מהארמייה הרביעית. ב-1 ביולי 1943 מונה למפקד הצבאי במערב צרפת, וב-1 בספטמבר 1944 נפל בשבי הבריטי.

לאחר המלחמהעריכה

בשנת 1947 שוחרר פירוב מהשבי. לאחר שחרורו התגורר בעיר טקלנבורג, עד למותו ב-1 בפברואר 1982.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארווין פירוב בוויקישיתוף