פתיחת התפריט הראשי

אריסות היא הסכם בין בעלי הקרקע לבין המעבד את הקרקע. גם מעמד האיכרים במשטר הפיאודלי היה מכונה "אריסות".

לפי ההסכם, הבעלים מעסיק אדם אחר שיעבד את הקרקע עבורו למשך תקופה, ובתמורה מעניק לו אחוזים קבועים מתנובת שדהו. כך, גם אם תנובת השדה היא נמוכה, האריס משלם את האחוזים הקבועים שלו, לעומת שוכר למשל, שנאלץ להשלים מכיסו את הסך שאותו הוא חייב לבעלים.[1]

גובה דמי האריסות היה תלוי באיכות הקרקע, בעוני התושבים, ובכמות הגשמים. ונע בדרך כלל בין שליש לחמישית מתנובת הקרקע.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה