ארצ'יבלד דאגלס, רוזן אנגוס השישי
ארצ'יבלד דאגלס, רוזן אנגוס השישי (באנגלית: Archibald Douglas, 6th Earl of Angus; בערך 1489 – 22 בינואר 1557) היה אציל סקוטי פעיל בתקופת שלטונם של ג'יימס החמישי ומרי, מלכת הסקוטים. הוא היה בנו של ג'ורג', מאסטר אנגוס, שנהרג בקרב פלודן, והפך לרוזן אנגוס במותו של סבו, ארצ'יבלד.
 | |
| לידה |
1489 לאנארק, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
1557 (בגיל 68 בערך) Tantallon Castle, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
סקוטלנד |
| בן או בת זוג |
מרגרט טיודור (4 באוגוסט 1514–?) Lady Margaret Hepburn (26 ביוני 1509–?) Margaret Maxwell (9 באפריל 1543–?) |
  | |
דרך בתו, מרגרט, הוא היה סבו של הנרי סטיוארט, לורד דרנלי וסבא רבא של ג'יימס השישי הראשון.
נישואים למרגרט טיודור עריכה
בשנת 1509, דאגלס התחתן עם מרגרט הפבורן, בתו של הרוזן מבוטוול. לאחר מותה, ומות אביו, בשנת 1513, ב-6 באוגוסט 1514 נישא הרוזן מאנגוס החדש למלכה האלמנה והעוצרת, מרגרט טיודור, אלמנתו של ג'יימס הרביעי, אמו של ג'יימס החמישי בן השנתיים ואחותו הבכורה של הנרי השמיני, מלך אנגליה. הנישואים עוררו את קנאתם של האצילים ואת התנגדות הפלג שתמך בהשפעה הצרפתית בסקוטלנד. מלחמת אזרחים פרצה, ומרגרט איבדה את העוצרות לג'ון סטיוארט, דוכס אלבני.
אנגוס נסוג לאחוזותיו בפורפרשייר, בעוד שאלבני כיתר את המלכה בסטירלינג וקיבל חזקה על ילדי המלוכה; לאחר מכן הוא הצטרף למרגרט לאחר הבריחה שלה במורפת', וביציאתה ללונדון, חזר ועשה שלום עם אלבני ב-1516. הוא פגש אותה פעם נוספת בברוויק ביוני 1517, כאשר מרגרט חזרה לסקוטלנד עם עזיבתו של אלבני בתקוות שווא להחזיר את העוצרות. בינתיים, במהלך היעדרותה של מרגרט, אנגוס קיים יחסים עם בתו של הליירד מטראקווייר. לאנגוס נולדה בת בשם ליידי ג'נט דאגלס מליידי ג'יין מטראקווייר והוא תפס רכוש שהיה שייך לאשתו דאז, מרגרט טיודור, אחוזה בניוארק והמשיך להתגורר בה בגלוי עם אשתו וילדתו הבלתי חוקית. מרגרט, לעומת זאת, התעצבנה יותר על דאגלס בגלל תפיסתו והשימוש בהכנסה שלה מהנדוניה כמלכה האלמנה של סקוטלנד מאשר לידת בתו הבלתי חוקית.
מרגרט נקמה על הזנחתו בכך שסירבה לתמוך בתביעותיו לשלטון ובניסיונה בסתר דרך אלבני להתגרש. באדינבורו, אנגוס החזיק מעמד נגד ניסיונותיו של הרוזן מאראן, לעקור אותו. אבל חזרתו של אלבני ב-1521, שעמו התייצבה כעת מרגרט נגד בעלה, שללה ממנו את הכוח. העוצר לקח את הממשלה לידיו, אנגוס הואשם בבגידה בדצמבר ובמרץ 1522 נשלח למעשה כאסיר לצרפת, ומשם הצליח להימלט ללונדון ב-1524.
לורד הסעיפים עריכה
הוא חזר לסקוטלנד בנובמבר עם הבטחות לתמיכה מהנרי השמיני, איתו כרת ברית הדוקה. מרגרט, לעומת זאת, סירבה לעשות שום דבר עם בעלה. ב-23 בנובמבר, לפיכך, אנגוס נאלץ את דרכו לפלס לתוך אדינבורו, אך נורה על ידי מרגרט ונסוג לטירת טנטלון.
כעת הוא ארגן מפלגה גדולה של אצילים נגד מרגרט בתמיכת הנרי השמיני, ובפברואר 1525 הם נכנסו לאדינבורו וקראו לפרלמנט. אנגוס הפך ללורד הסעיפים, נכלל במועצת העוצרות, נשא את כתר המלך בפתיחת המושב, ועם הארכיבישוף בטון החזיק בשלטון הראשי.
הסכם ברוויק (1526) עריכה
אנגוס מונה ללורד שומר המצעדים ב-1526, ודיכא את אי-הסדר והאנרכיה על הגבול. הוא חתם על הסכם שלום לשלוש שנים עם אנגליה ב-10 באוקטובר 1525 בברוויק על טוויד, אך לא היה מסוגל לחזור לברוויק כדי להחליף אגרות כפי שנקבע ב-13 בינואר 1526, משום שהיה עליו להתמודד עם יריביו הפוליטיים בלינלית'גו. במקום זאת, הוא שלח משלחת של נציבים כולל אדם אוטרבורן לברוויק כדי לסיים את ההסכם.
תנאי האמנה כללו הימנעות ממלחמה, התנהלות בטוחה לנוסעים לגיטימיים, פיצוי בגין שוד חוצה גבולות והסגרת פושעים. הסחר דרך הים הובטח על פי ההסכם הקודם שנערך על ידי אדוארד הרביעי וג'יימס השלישי ב-1464. בין הסעיפים היה את הסעיף המסורתי, שאף צד לא צריך לפרק או לבנות מחדש את "גן הדגים", היכן שנהר Esk פוגש את הסולוויי. סעיף חדש התייחס לסוגיית אנשי הגבול ששודדים עצים מעבר למרקיזויות. התקווה הייתה שבמהלך שלוש השנים יבואו הנציבים הסקוטיים ללונדון כדי לנהל משא ומתן על אמנת השלום הנצחי. הנרי השמיני חתם על ההסכם ב-17 באוגוסט.
שומר המלך עריכה
ביולי 1526 הופקדה עליו האפוטרופסות של המלך ג'יימס החמישי לתקופה קצובה עד ה-1 בנובמבר, אך הוא סירב בסמוך לפרישה, וההתקדמות ללינלית'גו הוציאה את מרגרט ויריביו.
כעת אנגוס יחד עם תומכיו תפס את כל השלטון, הצליח להשתלט על כמה מיריביו, כולל אראן והמילטונים, ומילא את המשרות הציבוריות בבני דאגלס, והוא עצמו הפך לקנצלר. על פי הכרוניקה של רוברט לינדזי מפיטסקוטי, "אף אחד באותו הזמן לא העיז לצאת נגד אנשי דאגלס".
יועץ של המלך ג'יימס עריכה
המלך הצעיר ג'יימס החמישי, שביבי כעת בן ארבע עשרה, היה רחוק מלהיות מרוצה בהדרכתו של אנגוס, אבל הוא נשמר מקרוב, וכמה ניסיונות לשחרר אותו סוכלו. אנגוס הביס את ג'ון סטיוארט, הרוזן השלישי מלנוקס, שהתקדם לכיוון אדינבורו עם 10,000 איש באוגוסט בקרב על גשר לינלית'גו, ולאחר מכן כבש את סטירלינג. לאחר הצלחותיו הצבאיות, הוא השלים עם בטון, וב-1527 וב-1528 היה עסוק בהשבת הסדר במדינה.
ב-11 במרץ 1528, הצליחה מרגרט להשיג את גירושיה מאנגוס, ובערך בסוף החודש היא ומאהבה, הנרי סטיוארט, היו נצורים בסטירלינג. אולם מספר שבועות לאחר מכן, ג'יימס נמלט ממשמורתו של אנגוס, מצא מקלט אצל מרגרט ואראן בסטירלינג, ומיד נקם על ידי נידוי על אנגוס וכל הדאגלסים, ואסר עליהם להתקרב למרחק של שבעה מייל מאנשיו.
זה לא כלל את אחותו למחצה, מרגרט, שג'יימס, אפילו בגיל שש עשרה, יכול היה לראות שהיא חפה מפשע והיא הורשתה להיות איתם - אם כי, מכיוון שהייתה באנגליה, השניים לעולם לא נפגשו.
ברית עם אנגליה וגלות עריכה
.jpg)
אנגוס, לאחר שביצר את טנטלון, הושג ואדמותיו הוחרמו. ניסיונות חוזרים ונשנים של ג'יימס להכניע את המבצר במצור נכשלו, ובהזדמנות אחת כבשו אנשיו של אנגוס את הארטילריה המלכותית. אנגוס התבסס במנזר קולדינגהאם. לבסוף, טנטלון נמסרה כתנאי להפוגה בין אנגליה לסקוטלנד, ובמאי 1529 חיפש אנגוס מקלט אצל הנרי השמיני באנגליה. הוא השיג פנסיה ונשבע אמונים, תוך הבטחתו של הנרי להפוך את החזרתו לתנאי של הסכם השלום.
אנגוס הונחה במידה רבה בתככים שלו עם אנגליה על ידי אחיו, סר ג'ורג' דאגלס מפיטנדריך, מאסטר אנגוס (מת ב-1552), דיפלומט חכם בהרבה ממנו. רכושו ואדמותיו של ג'ורג' הוכרזו גם הם כמוחרמים, וכך גם אלה של דודו, ארצ'יבלד דאגלס מקילספנדי (נפטר ב-1535), הידוע בכינויו גריסטיל, שהיה ידידו של המלך ג'יימס. האנשים האלו ברחו אף הם לגלות.
ג'יימס נקם את נקמתו בדאגלסים כאלו שנותרו בסקוטלנד ככל יכולתו. אחותו השלישית של אנגוס, ג'נט, ליידי גלמיס, זומנה לענות על אישום של קשר עם אחיה, וכאשר היא לא הופיעה, נחלותה חולטו. בשנת 1537 היא נשפטה על קשירת קשר נגד חיי המלך. היא נמצאה אשמה ונשרפה בגבעת הטסל, אדינבורו ב-17 ביולי 1537. בדרך כלל מניחים ההיסטוריונים את חפותה, אבל ההיסטוריון פטריק פרייזר טייטלר ראה בה אשמה. בשנת 1540, ג'יימס המילטון מפינארט הוצא להורג על קשר עם הדאגלסים להתנקשות בג'יימס ב-1528.
אנגוס נשאר באנגליה עד 1542, והצטרף להתקפות על בני ארצו על הגבול, בעוד ג'יימס סירב לכל הדרישות מהנרי השמיני להחזרתו, ושמר על מדיניותו לדכא את בני דאגלס. עם זאת, למרות הישארותו באנגליה והעובדה שהיה אביה, הנרי השמיני שמר על האפוטרופסות על בתו של דאגלס, מרגרט, שגדלה בבית המלוכה.
חזרה לסקוטלנד עריכה
עם מותו של ג'יימס החמישי בשנת 1542, אנגוס חזר לסקוטלנד, עם הנחיות מהנרי לנהל משא ומתן על נישואים בין מרי, מלכת הסקוטים ואדוארד השישי. חילוט נכסיו בוטל, אחוזותיו הוחזרו לו והוא מונה לחבר מועצה ולוטננט גנרל.
בשנת 1543, הוא ניהל בהצלחה משא ומתן על הסכם שלום ועל הנישואין, ובאותה שנה נישא למרגרט, בתו של רוברט מקסוול, הלורד החמישי מקסוול. זמן קצר לאחר מכן, פרץ מאבק בין אנגוס לעוצר אראן, ובאפריל 1544 נתפס אנגוס ונכלא בטירת בלאקנס.
ניתוק יחסים עם אנגליה עריכה
באותה שנה, משלחת השודדים של לורד הרטפורד, שלא חסה על אדמות אנגוס, גרמה לו להצטרף למפלגה האנטי-אנגלית. אנגוס שוחרר ממאסרו כאשר צבאו של הרטפורד נחת בגרנטון ליד אדינבורו. אנגוס יצר קשר עם אראן ואחרים כדי לשמור על נאמנותם למרי, ונתן את תמיכתו למשלחת שנשלחה לצרפת כדי להושיט את ידה של האחרונה לדופין. ביולי 1544 הוא מונה לסגן של דרום סקוטלנד, והתבלט ב-27 בפברואר 1545 בניצחון על האנגלים באנקרום מור. בעקבות ניצחון זה, אנגוס קיבל את תואר אביר מסדר סן-מישל מאת פרנסואה השני, מלך צרפת.
הוא עדיין התכתב עם הנרי השמיני, אך בכל זאת חתם ב-1546 על המעשה המבטל את הסכם הנישואין והשלום, וב-10 בספטמבר 1547 פיקד על מסע המלחמה בתבוסה הגדולה של סקוטלנד בפינקי, כשזכה שוב לתהילה. בתחילת אוקטובר 1547 ניסה אנגוס לכבוש מחדש את האי אינצ'קולם מידי האנגלים באמצעות חמש ספינות. עם זאת, הוא שמר על התכתבות חשאית עם אנדרו דאדלי, המפקד האנגלי בטירת ברוטי, וכתב שהוא עיכב את העוצר אראן ומנע משומריו להצטרף למצור על ברוטי.
בפברואר 1548 נכשל ניסיון ללכוד אותו ולהענישו על בוגדנותו. חתנו, הרוזן מלנוקס, ושומר הגבול האנגלי תומאס וורטון צעדו מדאמפריס כדי ליירט את אנגוס בטירת דרמלנריג. אנגוס הפתיע וניתק חלק מהכוח בראשות בנו של וורטון, הנרי בזמן שהם שרפו את דוריסדיר. וורטון טען שכאשר כוחותיו התאחדו הם הרגו 500 איש, חלקם טבעו בנית' . בינתיים, האספקה שלו בדאמפריס נשדדה והתקלקלה, והוא נסוג לאנן ובחזרה לקרלייל.
אנגוס נמלט שוב מהחוטפים האנגלים שלו לאחר לכידת ארמון דלקית' על ידי גריי מווילטון ביוני 1548. הוא הפליג מטירת טנטלון לאדינבורו, בעוד ג'ורג' דאגלס מפיטנדריך נמלט בדרך סודית עם בן לוויה בודד בלבד.
מותו עריכה
תחת שליטתה של המלכה מארי דה גיז אופיו חסר המנוח והשאפתני ומספר שומריו נתנו סיבה לאזעקות תכופות לממשלה. ב-31 באוגוסט 1547 הוא התפטר מתואר הרוזן שלו, והשיג מענק מחדש, sibi et suis haeredibus masculis et suis assignatis quibuscumque ("לו וליורשיו הגברים ולנאמניהם").
הקריירה שלו הייתה מאבק ארוך על השלטון ועל האינטרסים של משפחתו, שהשיקולים הלאומיים היו כפופים לו לחלוטין. הוא מת ב-22 בינואר 1557 בטירת טנטלון, סקוטלנד, משושנה. הוא נקבר באברנתי, פרת'שייר, סקוטלנד.
משפחתו עריכה
מאת מרגרט טיודור נולדה לו מרגרט, ילדתו הלגיטימית היחידה שנותרה בחיים, שנישאה למתיו סטיוארט, הרוזן הרביעי מלנוקס, והייתה אמו של הנרי סטיוארט, לורד דרנלי שהיה בעלה השני של מרי, מלכת הסקוטים.
אנגוס האריך ימים לאחר בתו הבלתי חוקית ג'נט דאגלס שמתה בסביבות 1552. ג'נט התחתנה עם פטריק רות'בן, הלורד השלישי של רות'בן והביאה לעולם כמה ילדים ואת הענף הראשי של רות'בן. לאנגוס היה גם בן לא חוקי ג'ורג' דאגלס, שהפך לבישוף של מוריי.
מאחר שבנו הלגיטימי היחיד, ג'יימס דאגלס, מאשתו מרגרט מקסוול מת צעיר, ירש אותו אחיינו דייוויד, בנו של ג'ורג' דאגלס מפיטנדריך.
אילן יוחסין עריכה
| ג'ורג' דאגלס, רוזן אנגוס הרביעי | איזבל סיבאלד | רוברט בויד, לורד בויד הראשון | מאריוטה מקסוול | מלקולם דרומונד | מאריוטה מאריי | אלכסנדר לינדזי, רוזן קרופורד הרביעי | מרגרט דונבאר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ארצ'יבלד דאגלס, רוזן אנגוס החמישי | אליזבת בויד | ג'ון דרומונד, לורד דרומונד הראשון | אליזבת לינדזי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ג'ורג' דאגלס, מאסטר אנגוס | אליזבת דרומונד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ארצ'יבלד דאגלס, רוזן אנגוס השישי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים עריכה
- ארצ'יבלד דאגלס, רוזן אנגוס השישי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)