ארתורס סיט
ארתורס סיט (מאנגלית: Arthur's Seat – מושבו של ארתור) הוא פקק געשי,[1] שריד להר געש כבוי המצוי בפארק הולירוד במרכז אדינבורו, סקוטלנד. שריד זה הוא הנקודה הגבוהה ביותר בפארק ומהווה חלק ממתחם געשי שנוצר בקרבון לפני כ-340 מיליון שנים, הכולל הרי געש, שפכי לבה ומחדרים פלוטוניים.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה |
251 מ'  |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| מיקום |
אדינבורו, הממלכה המאוחדת |
| קואורדינטות | 55°56′39″N 3°09′43″W / 55.944166666667°N 3.1619444444444°W |
|
(למפת אדינבורו רגילה)   ארתורס סיט | |
  | |
מקור השם עריכה
אף שלמקום אין שם מסורתי בשפה הגאלית סקוטית, רבים סבורים כי הוא נובע משמו של המלך ארתור האגדי. עם זאת, קיימת טענה כי השם הוא שיבוש של Àrd-thir Suidhe – "גובה החצים", שהפך ל-Archer's Seat – "מושב הקַשָּׁת", ואחר כך ל-Arthur's Seat – מושבו של ארתור.[2] במקום אחר נטען כי מקור השם הוא Àrd-thir Suidhe, שפירושו "מקום גבוה": Ard – גבוה, thir או tir – אדמה, suidhe – מקום.[3]
מאפיינים עריכה
ארתורס סיט הוא פקק געשי – סלע שנקרש ממאגמה בזלתית בתום הפעילות הגעשית. אף שפסגתו מתנשאת לגובה של כ-250 מעל העיר אדינבורו, הוא נוח לטיפוס ומהווה אתר תיירות פופולרי ונקודת תצפית פנורמית על העיר וסביבתה. הפסגה מכונה "ראש הארי" (Lion's Head), מאחר שמכיוון מצפון נראה המתחם כולו כאריה שרוע.[4]
פקק געשי זה נמצא כ-1.6 ק"מ מזרחית לטירת אדינבורו, הבנויה מעל פקק געשי אחר – "צוק הטירה".
רקע גאולוגי והיווצרות עריכה
ערך מורחב – פארק הולירוד
בסוף הדבון נמצאה סקוטלנד סמוך לקו המשווה,[5] בקרקעיתו של ים רדוד. בסביבה זו הושקעו בה שכבות אבן גיר ואבן חול מכילות פחם.[6]
בתחילת הקרבון התרחשה התכנסות של לוחות טקטוניים, שקימטה שכבות משקע אלה. בעקבות העלייה בטמפרטורה ובלחץ הותכו סלעים למאגמה. השכבות נמתחו ונבקעו באמצעות העתקים גדולים, שאיפשרו את חדירת המאגמה לתוכן.[7] לפני 340 מיליון שנים החלה המאגמה להזין געשיות, שהותירה שרידים בדמות הרי געש רבים. בהר הגעש של ארתורס סיט החלה התפרצות געשית מבעד לשני צינורות הזנה: תחילה מבעד ל"ראש הארי" ומאוחר יותר מבעד ל"ירך הארי" (Lion's Haunch),[6] עובדה ההופכת את ארתורס סיט להר געש מורכב. התפרצות זו יצרה הר געש שכבתי המורכב מ-13-19 שכבות בעוביים שונים[8] שנוצרו לסירוגין: מטוף בעת התפרצויות מתפוצצות ומזרמי לבה בתקופות שקטות יותר. שכבות אלה השתלבו בשכבות דקות של סלעי משקע שהמשיכו להיווצר בים הרדוד במהלך הפוגות געשיות, ונראות בצוקים התלולים המקיפים את ארתורס סיט.
הגעשיות הפעילה נמשכה פחות מ-10 מיליון שנים,[8] וכאשר החלה לדעוך נדחפה המאגמה אל בין השכבות העמוקות והותירה בהם סילים. מאגמה שנותרה בצינור ההזנה התגבשה לסלע, והלוע התמלא באגלומרט – הצטברות של טיפות געשיות בגדלים שונים.
תהליכים טקטוניים המשיכו לקמט את האזור והיטו את שכבות הסלע ב-20 מעלות כלפי מזרח. בסוף הקרבון הוצף האזור, והרבדה נוספת של סלעי משקע כיסתה את שרידי הגעשיות.
ברביעון חלה סחיפה נרחבת של סלעי המשקע באזור, בעיקר בשל תנועתם של קרחונים בעידן הקרח האחרון.[9] סחיפה זו פעלה על השכבות העליונות ויצרה בפארק הולירוד מבנים של צוק וזנב – חשיפת צד אחד של המסלע המגמטי הקשה ושמיטת הסלעים הרכים שנסחפו בצדו האחר. הסחיפה חשפה את המחדרים הפלוטוניים והדגישה את נטיית המסלע כלפי מזרח. גם סלעים רכים בארתורס סיט – בעיקר אלה שנוצרו מאפר געשי – נסחפו, ונותרה פחות ממחצית גודלו המקורי.[5]
היסטוריה עריכה
בשיפולים המזרחיים של הגבעה נמצאו שרידים של ביצורי-עפר מתקופת האבן.[4]
ב-1836 התגלו במערה קטנה מתחת לפסגה 17 ארונות קבורה מיניאטוריים מעץ, ובכולם דמויות מגולפות שנוכחותם לא הובהרה מעולם. ההסברים שהוצעו כללו בין היתר קשר למעשי כישוף. הסבר אחר קושר אותם ל-17 הקורבנות בסדרת רציחות, שהתרחשה באדינבורו בשנים 1827-1828. שני הרוצחים – ויליאם בורק (William Burke) וויליאם הר (William Hare) – מכרו את הגופות לרוברט נוקס – מרצה לאנטומיה.[4]
בקרב חברי התנועה המורמונית בארצות הברית יש להר כינוי נוסף, זכר לאירוע בהיסטוריה של התנועה. ב-1840, טיפס אורסון פרט (Orson Pratt ; 1881-1811), אחד החברים המקוריים ב"קוורום של שנים עשר השליחים" ששימש אז כמיסיונר מטעם התנועה המורמונית לסקוטלנד, על ההר והתפלל שיצליח להמיר למורמוניות לפחות 200 נפשות. מכיוון שהוא זכה להצלחה בקרב התושבים החלו המורמונים לכנות את ההר "גבעת פרט" (Pratt's Hill).
במחקר גאולוגי עריכה
ארתורס סיט הוא אחד המקומות שחקר ג'יימס האטון – גאולוג בן המאה ה-18 שצפה מביתו על פארק הולירוד. תצפיותיו בסלעי המשקע וסלעי היסוד של הפארק קידמו את הבנתו כי אלה נוצרו בזמנים שונים ובתהליכים שונים[5] – הבנה שעמדה ביסוד פיתוח הפלוטוניזם, תאוריה שביסודה היווצרות הרים מהתכת סלעים במעמקי האדמה.
בספרות עריכה
רוברט לואיס סטיבנסון, הסופר יליד אדינבורו, כתב ב-1879 את "Edinburgh, Picturesque Notes"[10] – רשימות מאוירות על עיר הולדתו – 10 שנים לפני שעזב אותה לשארית חייו. ארתורס סיט וסלעי פארק הולירוד מוזכרים ברשימות אלה כמה פעמים:
מקומות מעטים, אם בכלל, מציגים לעין תצוגה ברברית יותר של ניגודים. ממש במרכז ניצב אחד מהצוקים המרשימים בטבע – באס רוק[11] על אדמה יבשה, נטוע בגן הנרעד בחלוף הרכבות, נושא כתר של חומה וצריחים, ומתאר את צלו הדמוי-מלחמתי על הדרכים המוארות ומלאות החיים של העיר החדשה... מקדשים מצריים ויווניים, ארמונות ונציאניים וצריחים גותיים, המצטופפים זה על זה באי-סדר נערץ; בעוד, מעל הכל, המסה הפראית של הטירה ושל פסגת ארתורס סיט מביטים למטה על חיקויים אלה באצילות ראויה, כפי שיצירות הטבע רשאיות להתבונן מטה על אנדרטאות של אמנות... ואתה יכול לדמיין, אם האקלים היה נעים יותר, איך כל העולם ואשתו היו נוהרים אל הגנים הללו בצינת הערב, להאזין למוזיקה עליזה, ללגום משקאות מרעננים, לראות את הירח מתרומם מאחורי ארתורס סיט וזורח מעל המגדלים והאנדרטאות וצמרות העצים הירוקות בעמק... מכל מקומות התצפית, גבעת קלטון זו היא אולי הטובה ביותר; מאחר שאתה יכול לראות את הטירה, שאינך יכול לראות מן הטירה, ואת ארתורס סיט, שאינך יכול לראות מארתורס סיט... ואז, בגבעה סלעית זקופה, העין מתרוממת לפסגת ארתורס סיט, גבעה נישאה, הר נעלה בעיצובו הנועז... הטירה מתנשאת כהה בתווך, וסמוך אליה, ארתורס סיט יוצר דמות נועזת בנוף.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Weir's Way: 'An Edinburgh Volcano'
- ^ Old and New Edinburgh, כרך 3, עמ' 396
- ^ Gaelic Place Names of the Lothians, עמ' 6
- ^ 1 2 3 http://www.scottish-places.info/features/featurefirst249.html
- ^ 1 2 3 http://www.geowalks.demon.co.uk/iarthur.html
- ^ 1 2 http://www.geos.ed.ac.uk/undergraduate/field/holyrood/history.html
- ^ סקוטלנד בקרבון
- ^ 1 2 גאולוגיה של פארק הולירוד וארתורס סיט
- ^ סקוטלנד ברביעון
- ^ Edibnurgh, Picturesque Notes, כולל איורים
- ^ באס רוק (Bass Rock) – אי סלעי בדרום מזרח סקוטלנד