אשיר לאל אשר שבת

פיוט לשבת

"אָשִׁיר לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת" הוא פיוט אשר נכתב על ידי הרב משה בן שמואל הלוי, שאף רמז את שמו בראשי הבתים.

אשיר לאל אשר שבת

אָשִׁיר לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת
מִמְּלַאכְתּוֹ בְּיוֹם שַׁבָּת
נְתָנוֹ לְעַם כְּבָבַת
עַיִן תָּמִיד יִנְצְרֶנְהוּ
 
שִׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת
כִּי אוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם הוּא

מְכֻבָּד הוּא מִכָּל יָמִים.
כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים.
יָנוּחַ בּוֹ לֵב עֲגוּמִים.
שָׂמַּח יְשַׂמְּחֶהוּ.

שַׁבָּת קֹדֶשׁ יוֹם מְנוּחָה.
בּוֹ נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.
עַם אֵל בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה.
שַׁבָּת עֹנֶג יִקְרָאוּהוּ:

הָאֵל אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ.
שַׁבָּת קָדְשׁוֹ הִנְחִילָנוּ.
מִן הָעַמִים הִבְדִּילָנוּ.
לִהְיוֹת לָנוּ לֵאלֹהִים הוּא;

הַלְוִיִּם רִנָּה יִפְצְחוּ.
לִכְבוֹד שַׁבָּת כִּי בוֹ נָחוּ.
כָּל יִשְׂרָאֵל בּוֹ יִשְׂמְחוּ.
שִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם הוּא:

חָזָק יִשְׁלַח מְשִׁיחֵנוּ.
וְיָשִׁיב אֶת שְׁבִיתֵנוּ.
וְאָז נִשְׁבֹּת שַׁבַּתֵּנוּ.
עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת הוּא:

הפיוט הוא אחד מפיוטי השבת המרכזיים והמוכרים במסורת יהדות בבל.

תוכן הפיוט

עריכה

הפזמון שבפיוט, מבוסס על הפסוק "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם"[1], הפיוט בא להביע את הרעיון שיום השבת איננו רק יום מנוחה, אלא יום רוחני המהווה אות בין הקדוש ברוך הוא לעמו, ונושאו הוא ייחוד האל ובריאת העולם.

הפייטן מתאר את השבת כזכייה הגדולה שנפלה בחלקו של עם ישראל; ומתפאר על כך שניתנה להם מתנה זו, החביבה עליהם כבבת עינם; וכן מזכיר כי השבת מייחדת את עם ישראל מכל העמים, שלא ניתנה להם ואף קיומה להלכה נאסר עליהם.

בסיום הפיוט מובאת תפילה לאל, שישלח את משיחו, ואז נזכה לעולם שכולו שבת.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ספר שמות פרק ל"א, פסוקים טז'-יז'.