אשנטי (קבוצה אתנית)

קבוצה אתנית מאפריקה
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: דרושים: ויקיזציה, תיקוני תרגמת, מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אשנטי היא קבוצה אתנית שמרכזה במחוז אשנטי בגאנה. השפה שבני האשנטים מדברים היא שפת אשנטי טווי (Ashanti Twi) והיא מדוברת בקרב יותר מ-9 מיליון אשנטים כשפה ראשונה או שפה שנייה. המילה 'אשנטי' היא מונח אנגלי ('אסנטי', בשפת המקור). משמעות המילה אסנטי היא "בגלל מלחמה". האשנטים פיתחו אימפריה גדולה ורבת השפעה: אימפריית האשנטי ששכנה לצד אגם וולטה (Lake Volta) ומפרץ גינאה. בני האשנטי העשירים מזהב בהמשך פיתחו את הקונפדרציה של אימפריית אשנטי, (כיום 'אזור אשנטי האוטונומי') שהפכה לבעלת נוכחות דומיננטית באזור.

עיר המדינה אשנטי הוקמה ב-1670 והבירה קומסי (Kumasi) הוקמה ב-1680 על ידי מלך האשנטי (אשנטהן) אוסי טוטו הראשון (Asantehene Osei Tutu I) בייעוצו של קומפו אנוקי (Komfo Anokye) ראש ממשלת אוסי טוטו הראשון. הבירה הוקמה בצומת הדרכים של שביל הסחר הטרנס סהרי. מיקומה האסטרטגי של קומסי תרם משמעותית להון של קומסי. במהלך שנות קיומו של מטרופולין קומסי היו מספר גורמים שהפכו אותו למרכז כלכלי ובירה פוליטית של מה שכיום מכונה מולדת האשנטי. הגורמים שהובילו למצב זה הם הנאמנות לממלכה האשנטית וההון הגדל של מטרופולין קומסי שנבע מהמסחר המקומי הרווחי. במטרופולין קומסי שכנו המוסדות שהנהיגו ושמרו על המבנה הפוליטיים ומנהיגים של האשנטים. מלך האשנטי, אסנטהן (Asantehene) הוא המנהיג והמוביל הפוליטי היחיד וראש המולדת האשנטית. כיום המלך הוא אסנטהן אוסי טוטו השני.

המונח 'אשנטי' מקורו בשנת 1670 טרם הפכו למדינה של ממש. הקיסר האשנטי, אסנטהן אוסי טוטו הראשון, מנהיג הצבא וראש שבט אויוקו (Oyoko Clan), ייסדו את ממלכת האשנטי. אוסי טוטו הראשון השיג את תמיכתם של ראשי שבטים נוספים והשתמש בקומסי כבסיס מרכזי ולבסוף ניצח את דנקירה (Denkyira), אומה שחיה בשטח מולדת אשנטי משנת 1620, בשנת 1701. מכאן משמעות השם 'בגלל מלחמה'. השם אשנטי מתייחס למדינת המולדת, לאזור האוטונומי, ולקבוצה האתנית.

גאוגרפיה

עריכה

מולדת האשנטי ממוקמת על תוואי משתנה המורכב מחופים, רכסי הרים, שמורות טבע, פארקים לאומיים, יערות, שטחי מרעה, שטחי חקלאות עשירים, הערבה, שכבות ענק של מינרלים, במיוחד של זהב. אזור התיישבותם של בני האשנטי שוכן בסמוך לאגם בוסומאווי (Bosumtwi). הגבול המערבי של אזור אשנטי הוא אגם וולטה (Volta) ששוכן בחלקה המרכזי של האזור בו נמצאת היום מדינת גאנה. רוב השטח של ממלכת אשנטי הוא יערות דחוסים, פורים ואף הרריים. באזור ישנן שתי עונות בשנה: העונה הגשומה (אפריל-נובמבר), והעונה היבשה (דצמבר-מרץ). טמפרטורת האזור היא חמה בכל ימות השנה. כיום ישנם קרוב ל-11 מיליון אנשים בני אשנטי ו-98.7% מהם דוברי את שפת האשנטי (המכונה גם שפת אשנטי טוואי). הכוח הפוליטי מורכב ממלך האשנטי, המלך אסנטהן של טוטו השני, והוא משמש כמנהיג מוחלט והמנהיג הפוליטי של האשנטים והמולדת האשנטית עם ייצוג של מפלגה אחת למחצה אן פי פי "המפלגה הפטריוטית החדשה" (NPP ) ומאז האיחוד הפוליטי גם גאנה לאשנטים יכולת השפעה רבה. אוכלוסיית אשנטי התגוררה במולדת האשנטים, ממלכת האשנטים, כיום, תת-אומה בתוך גאנה. קומסי, בירת אשנטי, הייתה גם הבירה ההיסטורית של ממלכת אשנטי. אזור אשנטי כיום מונה אוכלוסייה של 11 מיליון תושבים. היום, כמו גם בעבר, אשנטי ממשיכה לתרום בצורה יוצאת דופן לכלכלה בגאנה. אשנטי התברכה מאוד במינרלים וחקלאות, אשנטי אחראית להרבה מיצור האוכל המקומי של גאנה, ועבור מסחר עם זרים היא מייצאת קקאו, זהב, בוקסיט, מנגן, ועוד מינרלים תעשייתיים. קומסי ואשנטי מייצרים 96% מדברי היצוא של גאנה.

היסטוריוגרפיה

עריכה

ממלכת האשנטי

עריכה

בשנים 1670 אשנטי הפכה לממלכה היררכית מרכזית. הקיסר האשנטי, אסנטהן אוסי טוטו הראשון, ראש הצבא ומנהיג חמולת אויקו (Oyoko) ייסדו את ממלכת אשנטי. אוסי טוטו קיבל את תמיכתם של ראשי שבטים נוספים ובאמצעות שימוש בבירה קומסי כבסיסי מרכזי, הביס את שאר המדינות שמקיפות.

עקב שגשוגם המהיר של האשנטי בסוף המאה ה-17, עלתה בינה לבין האוקיינוס קונפדרציית פנטה (אנ') של מספר שבטים שהתאחדו בחשש מפני אשנטי. פנטה מצד אחד תיווכו בין הנמלים האירופאים לסחורות של אשנטי מלב היבשת, ומצד שני נמצאו כל העת בחיכוך מולם. לאחר חיכוכים רבים, כבשה ממלכת אשנטי את הפנטה וזכתה לגישה ישירה לקו החוף של מערב אפריקה. באותה שנה הפסיקה בריטניה את סחר העבדים שהניע את הסחר המקומי[1][2].

עבדות

עריכה

עבדות הייתה מסורת היסטורית באימפריית האשנטי כאשר עבדים נלקחו כשבויים מאויבים במלחמות. מעמד העבדים היה בין סטטוס של רכישת עושר ונישואי תערובת עם חברי משפחת השליט ועד להיותו של העבד קורבן בטקסי לוויות. האשנטים השתמשו באמונות שלהם על מנת להצדיק עבדות וקורבן אנושי, מתוך אמונה שעבדים יעקבו אחרי האדון שלהם בחיים שלאחר המוות. עבדים יכולים לפעמים שיהיו להם עבדים משל עצמם ואף יכולים לבקש אדון חדש אם העבד מאמין/ה שהתייחסו אליו או אליה בחוסר כבוד חמור. האשנטים המודרניים טוענים שהעבדים לעיתים רחוקות עברו התעללות ומי שהתעלל בעבד קיבל יחס של בוז חמור בחברה. הם הגנו על ה'אנושיות' של עבדות אשנטית על ידי כך שציינו שהעבדים רשאים להתחתן והילדים שלהם נולדים חופשיים. אם אדון אשנטי מצא עבד נקבה נחשקת הוא עשוי היה להתחתן איתה. הוא העדיף הסדר כזה מאשר אישה חופשייה ונישואים קונבנציונליים מאחר שהנישואים לאישה משועבדת איפשרו לילדים לרשת חלק מהנכסים והסטטוס של האבא. אשנטים העדיפו את ההסכם הזה בראש ובראשונה מכיוון שראו בזה את הקונפליקט עם ה'צד של האם'. תחת הקרבה המערכת של קרבה משפחתית זו, היה נחשב שהילדים האשנטים נולדו לשבט של האם ולקחו את הסטטוס מהצד שלה. בגדול, אחיה הבכור של האם שימש כמנטור לילדיה, במיוחד לבנים. משפחתה הגנה עליה. הגברים האשנטים הרגישו יותר בנוח עם נישואים לבת עבד או למשכן אישה בעת הנישואים כאשר לא היו לה זכר קרוב מבוגר: סבא, אב, אח, דוד, על מנת לתווך מטעמה כאשר היו חילוקי דעות בין הזוג. כאשר נישאו לאישה שהיא עבד לאדון האשנטי הבעל הייתה שליטה מלאה על הילדים אשנטים כי לה לא היה קרוב משפחה בקבוצה האתנית האשנטית.

ריבונות ועצמאות

עריכה

המדינה האשנטית התנגדה לניסיונות אירופאים, בעיקר בריטיים, לכבוש אותה. האשנטים הגבילו בהצלחה את ההשפעה הבריטית בשטחם כאשר סיפחו הבריטים אזורים שכנים. האשנטים תוארו כאנשים עזים ומסודרים שהמלך שלהם יכול "להביא 200,000 גברים לתוך הקרב ואין ספק שהלוחמים לא נבהלו מרובי צלפים ו-7 קילו רובים". אשנטי הייתה אחת מהמדינות האפריקאיות הבודדות שהתנגדו בהצלחה חלקית לקולוניאליזם האירופאי, כאשר בין השנים 1823 ל-1900 לחמו הבריטים באשנטים בחמש מלחמות שכונו המלחמות האנגלו-אשנטיות. לאחר המלחמה החמישית שהסתיימה בניצחון בריטי ובהגליית חלק ניכר ממנהיגי האשנטי, סופחה הקונפדרציה האשנטית והפכה לחלק ממושבת הכתר של חוף הזהב הבריטית. תפקידו של אסנטהנה בוטל והבירה קומסי סופחה לאימפריה הבריטית. למרות כל זאת, עדיין שמרו האשנטים על רמה משמעותית של שלטון עצמי. בשנת 1926 אישרו הבריטים את חזרתו של המלך האשנטי הסנטהנה פרמפה הראשון (King Asantehene Prempeh I) אשר הוגלה ב-1896 לסיישל והתירו לו לאמץ את השם קומסהנה (Kumasehene), אך לא התירו לו לאמץ את השם אשנטי אסנטהנה (Ashanti Asantehene), תוארו הרשמי של המלך האשנטי. אף על פי כן, העניקו הבריטים לאשנטים שלטון עצמי ב-1935, כממלכת אשנטי האוטונומית, ותוארו הרשמי של המלך האשנטי, אסנטהנה (Asantehene), הוחזר. בשל ההיסטוריה ארוכת השנים בין הצדדים, רואים הבריטים באשנטים את אחת הקבוצות התרבותיות ביבשת אפריקה.

עצמאות

עריכה

בשנת 1926 אשנטים שחזרו בטקסיות את השליטה על הבירה קומסי. בשנת 1935 הוכרזה אשנטי כמדינה עצמאית. בשנת 1957, תחת מלוכתו של המלך אסנטהן פרמפה השני (King Asantehene Prempeh II), המולדת האשנטית נכנסה למדינה החדשה שהוקמה גאנה. משרדו של המלך האשנטי כיום הוא מלוכה תת-לאומית חוקתית ואוטונומית של האשנטי והוא מוגן על ידי החוקה הגנאית.

ממשל ופוליטיקה

עריכה

הכוח הפוליטי האשנטי משלב בין המלך האשנטי, אסנטהן, שמשמש כשליט המוחלט וראש המחנה הפוליטי של אשנטים והמולדת האשנטית, עם הנציג של מפלגת האן אן פי, מדינת מפלגה אחת למחצה. אנשי אשנטים מיוצגים על ידי מפלגת הרוב אן פי פי, מפלגת הפטריוטים החדשה (New Patriotic Party) שיוסדה בשנת 1992. נשיא המפלגה כיום, נאנא אקופו אדו (Nana Akufo-Addo) זכה ל-79% מקולות המפלגה בבחירות 2010 ומאז הוא הנשיא. המלך אסנטהן הוא המלך היחיד של אזור אשנטי. באזור אשנטי, התחום החברתי מנוהל דרך מערכת מסורתית של צ'יפים. לאזור אשנטי 36 יועצים מסורתיים, כל אחד מהם צ'יף, בסגנון של מערך נשיא ושרים. השליט הכללי היחיד הוא המלך, כיום אסנטהן אוסי טוטו השני. כל הצ'יפים הראשיים באזור אשנטי הם חברים בבית הצ'יפים עם המלך שמשמש כנשיא הבית שממוקם בארמון מנהיה (Manhyia Palace). השפה הרשמית באזור אשנטי היא השפה האשנטית שאינה נבדלת משפת האשנטי טווי (Ashanti Twi). כלכלה. הקבוצה אשנטית היא קבוצה עשירה לאור הזהב שנמצא בגבול הבינלאומי בין אשנטי וקומסי. אשנטי וקומסי ניחנו בכמויות זהב גדולות ונחשבות לאחת מ-10 יצרני הזהב בעולם, יחד עם מינרלים נוספים שתורמים לכלכלה אשנטית ולמטרופולין קומסי כמו מגן, בוקסיט עם תכולה גבוהה של אלומיניום וסיליקה, ברזל, חימר ואבן גיר ובנוסף גם עקבות של נחושת, פלטינה, ליתיום וקקאו. אשנטי וקומסי הן יצרניות הקקאו השניות בגודלן בעולם. רוב כוח העבודה בקומסי (58.7%) ואשנטי עם עצמאים ללא עובדים. מטרופולין קומאסי ואזור אשנטי מייצרים 96% מהיצוא של גאנה. כיום, כמו גם בעבר, אשנטים ממשיכים לתרום משמעותית לכלכלה בגאנה. אשנטי ניחנה במינרלים וחקלאות עשירה ואשנטי אחראית להרבה מיצור המזון הפנימי של גאנה וגם לחלק גדול מהסחר הבינלאומי. אשנטי גם תורמת לכלכלה בגאנה על ידי יצוא דבש. חקלאים יכולים להשתמש בהכנסות שלהם לחינוך, רפואה ותמיכה כלכלית.

אוטומפו אוסיי טוטו מחזיק בתואר מלך האשנטי משנת 1999.

מנהגים

עריכה

החברה האשנטית היא חברה שמייחסת חשיבות לשושלת היוחסין מצד האם והמוצא הוא לפי הנקבה. מבחינה היסטורית, מערכת היחסים בין האם לצאצאים קבעה את אופן הירושה של נכסים, משרות, ותארים. תפקיד האב היה לעזור לתפיסה ולספק את ה'אוקרה' (Okra), משמע, נשמת הילד, לכן, הילד קיבל את תכונותיו ואופיו מהאב. מבחינה היסטורית, ילדה התארסה עם טבעת מזהב שנקראת פאטיה (Petia) שמשמעותה היא "אני אוהב אותך", אם לא בזמן ילדות אז מיד לאחר טקס גיל ההתבגרות. הם לא התייחסו לחתונה כטקס חשוב אלא כמצב שעוקב למצב הבגרות. זכות הבגרות הייתה טקס חשוב שמסמל את המעבר מילדות לבגרות שמעודד את הטוהר והצניעות של לפני הנישואין. האשנטים צריכים שטובין יינתנו על ידי משפחת הבן למשפחת הבת, לא כ'מחיר הכלה', אלא לסמל את ההסכם בין שתי המשפחות.

במנהגים הרוחניים של האשנטי, סונסום הוא הרוח של האדם. סונסום מחבר בין הגוף (הונאם) לנשמה (קרא). [3] סונסום יכול להיות מועבר במגוון דרכים, כולל מאב לבן במהלך ההתעברות. הכוח הזה משמש כדי להגן על נושאי הרוח, הסונסום. כאשר אדם מת, הסונסום חוזרת לביתו המטאפורי של האב, וממתין להתגלגל מחדש בבן הבא שנולד מאנשי אותה משפחה.

לקריאה נוספת

עריכה
  • ג'סי. יא. 2016. שיבה. תרגום מאנגלית. הוצאת תמיר\סנדיק.
  • נגן, ציפי. 1986. שחור ולבן. תל אביב: רשפים.
  • J. Lewin, Thomas. 1978. Asante Before the British. USA: The Regents of Kansas Manufactured.
  • McCaskie, Tom. 2015. Asante, Kingdom of Gold: essays in the history of an African culture. USA.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אשנטי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ קונפדרציית פנטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  2. ^ אימפריית אשנטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  3. ^ Asante, Molefi; Mazama, Ama (2009), Sunsum, Thousand Oaks: Sage Publications, pp. 637–638, doi:10.4135/9781412964623, ISBN 9781412936361, נבדק ב-2022-09-12