אשף נגישות הוא כלי המובנה במערכת ההפעלה של המחשב ותפקידו הוא להקל את השימוש בכלל הכלי הנגישות (התאמה עבור אנשים עם לקות) המובנים במערכת ההפעלה. מעבר לסיוע שהאשף נותן לאנשים עם לקויות, הוא מקל את הערכת העמידה בתקני נגישות המוכתבת על ידי חוקים ותקנות של ארגונים שונים. לדוגמה, החוק המכונה Telecommunication Act (1984) המכתיב את תנאי נגישות המחשבים המותרים לקנייה בידי מוסדות ממשלתיים אמריקניים.

מבנה כלליעריכה

אשף נגישות פשוט יכול להיות תיקיית מחשב עם צלמיות קיצורי דרך לכלי הנגישות המובנים במחשב או תיבת דו-שיח עם הסברים ומתגי הפעלה לכלים אלה. אשף מסובך יותר עשוי להיות תיקיה המכילה צלמיות קיצור דרך לתיבות דו-שיח, לכלים עצמם ותת תיקיות המכילות גם הן צלמיות קיצורי דרך לתיבות דו-שיח ולכלים עצמם. במקרה שיש באשף מספר תת-תיקיות או מספר תיבות דו-שיח, הן מאגדות את הגישה לכלי הנגישות או לפי סוג הלקות של המשתמש הפוטנציאלי (למשל, תיקייה אחת עבור כבדי ראייה, אחרת עבור כבדי שמיעה וכיוצא בזה) או לפי החלקים של המחשב שאת פעולתם הם משנים (תיבת דו-שיח אחת עבור שינויים בתצוגת המסך, שנייה עבור שינויים בתפקוד המקלדת, שלישית עבור העכבר, רביעית עבור כרטיס הקול וכיוצא בזה).

על פי רוב אשף הנגישות לא יאפשר גישה למאה אחוז מכלי הנגישות המובנים במערכת ההפעלה אלא רק לקבוצה גדולה מתוכם. לדוגמה, אשפי הנגישות של מערכות ההפעלה Windows אינם מכילים גישה נוחה למכוונן הרזולוציה (הפרדה, גודל תמונה) של המסך, למרות שההגדלה עבור כבדי ראייה בעזרת מכוון זה, עשויה להיות נוחה יותר מהשימוש בתוכנת ההגדלה המובנת שהאשף מפנה אליה. סיבה אפשריות אחת לזה שלא אל כל כלי הנגישות האשף מפנה את המשתמש היא שלא כל כלי הנגישות עוצבו בכוונה תחילה ככלי נגישות (כלים לייעול שימוש על ידי אנשים עם לקות). חלק מהכלים האלה עוצבו למטרות אחרות והתגלו בדיעבד כמועילים גם לנגישות. על כן היצרן לא היה מודע להיותם כלי נגישות כאשר הוא סידר את אשף הנגישות. סיבה אפשרית אחרת היא שמבין שני כלי נגישות מובנים בעלי פעולה דומה, היצרן עשוי להעדיף דווקא כלי אחד.