אשראף
כינוי לצאצאי מוחמד
אשראף (מערבית: أشراف; "אצילים") הוא כינוים של צאצאי מוחמד.
באימפריה העות'מאנית זכו האשראף לזכויות יתר כמו הנחות במיסים ומינוי מהיר לתפקידי שיפוט עקב ייחוסם העתיק. למרות זאת, לא היה להם תפקיד רשמי כקבוצה.
בשנת 1703 האשראף, בהנהגת מנהיגם, שתוארו היה "נקיב אל-אשראף", מרדו בירושלים עקב פגיעה בזכויותיהם ההיסטוריות. במשך שנתיים הם שלטו בעיר, בעיקר בזכות תמיכה של לוחמים מכפרי האזור. באותה עת עסק הצבא העות'מאני בדיכוי מרד באיסטנבול עצמה. בשנת 1705, לאחר מצור קצר, הצליחו העות'מאנים לכבוש מחדש את ירושלים, לאחר שחילוקי דעות כבדים בין זרמים שונים שהנהיגו את העיר, אילצו את נקיב אל-אשראף לברוח מהעיר.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- עאדל מנאע, מרד נַקיב אל-אשראף בירושלם (1705-1703), קתדרה 53, ספטמבר 1989, עמ' 49–74
