בוב לניר

כדורסלן אמריקאי

רוברט ג'רי "בוב" לניר הבןאנגלית: .Robert Jerry "Bob" Lanier, Jr; נולד ב-10 בספטמבר 1948) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בדטרויט פיסטונס ומילווקי באקס מליגת ה-NBA. חבר היכל התהילה של הכדורסל משנת 1992.

בוב לניר
Bob Lanier
BobLanier.jpg
לידה 10 בספטמבר 1948 (בן 72)
באפלו שבניו יורק
עמדה סנטר
גובה 2.08 מטר
מספר 16
מכללה אוניברסיטת סנט בונבנטור
דראפט בחירה מספר 1, 1970
דטרויט פיסטונס
היכל התהילה נבחר כשחקן (1992)
קבוצות כשחקן
1970–1980
1980–1984
דטרויט פיסטונס
מילווקי באקס
הישגים כשחקן
8 הופעות במשחק האולסטאר (1972–75, 1977–79, 1982)
MVP של משחק האולסטאר (1974)
חמישיית הרוקיז של העונה (1971)
גביע האזרחות של ג. וולטר קנדי (1978)
קבוצות כמאמן
1995 גולדן סטייט ווריורס

מכללותעריכה

לניר נולד בבאפלו שבניו יורק בשנת 1948. לאחר לימודי התיכון בבאפלו, בחר לניר להמשיך את לימודיו באוניברסיטת סנט בונבנטור; מוסד קתולי-פרנציסקני פרטי. בשנת 1970 הוביל לניר את קבוצתו עד שלב חצי גמר אליפות המכללות, אך נפצע במשחק חצי הגמר ונאלץ להחמיץ את משחק הגמר בו הפסידה סנט בונבנטור לאוניברסיטת ג'קסונוויל של ארטיס גילמור.

קריירה ב-NBAעריכה

דטרויט פיסטונסעריכה

לניר נבחר על ידי דטרויט פיסטונס בבחירה הראשונה בדראפט ה-NBA של שנת 1970. כבר בעונת הרוקי שלו הפגין לניר יכולת טובה כשקלע 15.6 נקודות והוריד 8.1 ריבאונדים בממוצע למשחק,[1] ונבחר בסיום העונה לחמישיית הרוקיז של העונה.[2] יחד עם דייב בינג, הפך לניר את דטרויט פיסטונס לאחת הקבוצות המלהיבות ב-NBA, ואף הוביל אותה בממוצע נקודות וריבאונדים למשחק בכל אחת מ-9 עונותיו הבאות בקבוצה, אך היכולת הגבוהה לא תורגמה להישגים קבוצתיים והקבוצה לא עברה את הסיבוב השני בפלייאוף בתקופה זו.[3] במהלך עשר עונותיו בדטרויט העמיד לניר ממוצעים של 22.7 נקודות ו-11.8 ריבאונדים למשחק.[1]

מילווקי באקסעריכה

ב-4 בפברואר 1980 נשלח לניר בטרייד למילווקי באקס בתמורה לקנט בנסון ובחירת סיבוב ראשון בדראפט 1980.[1] הבאקס הגיעו לפלייאוף בכל אחת בחמש עונותיו של לניר בקבוצה, אך לא צלחו את שלב חצי הגמר באף אחת מהעונות.[4] בתקופתו של לניר במילווקי באקס יכולתו נחלשה, וכך גם ממוצעיו – 13.5 נקודות ו-5.9 ריבאונד למשחק.[1]

ב-14 עונותיו ב-NBA העמיד לניר ממוצעים של 20.1 נקודות ו-10.1 ריבאונדים. לניר נבחר לשחק במשחק האולסטאר 8 פעמים לאורך הקריירה ואף זכה בפרס ה-MVP של משחק האולסטאר בשנת 1974.[5]

מורשת וקריירת אימוןעריכה

לניר הוצג כחבר היכל התהילה של הכדורסל בשנת 1992, כ-8 שנים לאחר פרישתו ממשחק פעיל.[5] גופייתו של לניר עם המספר 16 תלויה על תקרת האולם של הדטרויט פיסטונס והמילווקי באקס. באמצע עונת 1994/1995 מונה לניר למחליפו של דון נלסון כמאמן הגולדן סטייט ווריורס, כשהקבוצה מעמידה מאזן ניצחונות שלילי של 12–25 בתקופתו כמאמן הקבוצה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בוב לניר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה