בוררות וינה הראשונה

בוררות וינה הראשונה הייתה בוררות, שהתקיימה ב-2 בנובמבר 1938, בווינה וקבעה מחדש את הגבולות בין הונגריה ובין צ'כוסלובקיה: חלק גדול מדרום סלובקיה הועבר לריבונות הונגרית. התכתיב ניתן בנובמבר 1938 על ידי גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית.

הרקעעריכה

  ערך מורחב – היסטוריה של הונגריה: תקופת העוצרות ומלחמת העולם השנייה#בוררות וינה הראשונה

מאז 1920 ועד לתום מלחמת העולם השנייה, הייתה מטרתה המרכזית של מדיניות החוץ ההונגרית להחזיר לידיה את השטחים שהפסידה במסגרת חוזה טריאנון. במחצית השנייה של שנות השלושים היו בהונגריה כאלה שראו בגרמניה הנאצית את הכלי באמצעותו יושבו להונגריה השטחים שאבדו לה. ואכן, כבר בנובמבר 1937 הבטיח היטלר להונגרים כי יקבלו חלק מצ'כוסלובקיה, זאת במסגרת התוכנית הנאצית להשתלט על צ'כוסלובקיה ולפרק אותה.

בנספח שצורף להסכם מינכן, שנחתם ב-30 בספטמבר 1938, נקבע כי על צ'כוסלובקיה לשאת ולתת עם הונגריה על פתרון המחלוקות הטריטוריאליות שביניהן. באוקטובר אותה שנה הונגריה פתחה בדיונים עם צ'כוסלובקיה. לאחר מספר ימי דיונים הודיעו הצדדים על כישלון השיחות. ב-29 באוקטובר ביקשו הונגריה וצ'כוסלובקיה מאיטליה וגרמניה להיות לבוררות בסכסוך ביניהן, והודיעו מראש כי יכבדו את תוצאות הבוררות.

הבוררותעריכה

הבוררות התקיימה בארמון בלוודר בווינה, ב-2 בנובמבר 1938. הבוררים היו שר החוץ הגרמני ריבנטרופּ ושר החוץ האיטלקי גליאצו צ'אנו. במשלחת הגרמנית השתתף גם הרמן גרינג. בראש המשלחת ההונגרית עמד שר החוץ קלמן קניה והשתתף בה גם פאל טלקי שמונה זמן קצר לאחר מכן לראש הממשלה. בראש המשלחת הצ'כוסלובקית עמד שר החוץ פרנטישק כבאלטובסקי.

הבוררות הייתה קצרה ביותר: החלה בצהריים, ופסק הבוררות ניתן בשעה שבע באותו ערב.

פסק הבוררותעריכה

 
פרוק צ'כוסלובקיה ב-1938. באדום: השטחים שהועברו להונגריה בנובמבר 1938, בעקבות הבוררות

בפסק הבוררות נקבע כי צ'כוסלובקיה תעביר להונגריה שלושה מחוזות בסלובקיה, וכן שטחים נרחבים בזובקרפטיה, בסך הכל 12,000 קמ"ר. בשטחים שהועברו היו יותר ממיליון תושבים, מהם כ-60% הונגרים וכ-35% סלובקים.

קישורים חיצונייםעריכה