ביטחון לאומי

ביטחון לאומי הוא יכולתה של אומה להגן על אזרחיה ועל ערכיה הפנימיים מפני איומים חיצוניים, כגון ארגוני טרור ומדינות עוינות. הביטחון הלאומי מושתת על שלל מרכיבים המקנים למדינה את היכולת להגן על עצם קיומה, על עצמאותה, על חיי תושביה, על שלמותה הטריטוריאלית, על ביטחון הפנים שלה, על מעמדה בקרב אומות העולם, על המאזן הדמוגרפי, על התפיסה האידאולוגית ועל הביטחון היומיומי בגבולות.

אמצעים לשמירת הביטחון הלאומי

אמצעים לשמירה על הביטחון הלאומי כוללים:

• קיומם של כוחות מזוינים
• קיומם של גופי מודיעין על מנת לאפשר התרעה
• קיום מערך דיפלומטי לגיוס בעלי ברית והרחקת איומים חיצוניים
• קיומם של גופי הגנה אזרחית (הג"א) השומרים על שלום הציבור

הגורמים העיקריים העוסקים בביטחונה של מדינה הם משרד הביטחון, משרד החוץ והצבא, שלצדם או במסגרתם פועלים גורמים נוספים, כגון גופי מודיעין, תעשיות ביטחוניות ועוד.

בישראל, המופקדת על שמירת הביטחון הלאומי היא מערכת הביטחון, ובתוכה צה"ל, המוסד והשב"כ, משרד החוץ, המטה לביטחון לאומי ועוד.

ראו גם

• מערכת הביטחון הישראלית
• המכון למחקרי ביטחון לאומי

לקריאה נוספת

• גרשון הכהן, מה לאומי בביטחון הלאומי?, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, בסדרת אוניברסיטה משודרת, 2014
• אפרתי ופנחס יחזקאלי (עורכים), ‏מבוא לביטחון לאומי, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2002
• יהושפט הרכבי, מלחמה ואסטרטגיה, מערכות, 1990.
• דוד (צ'ק) פרייליך, תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל: אסטרטגיה חדשה לעידן של תמורות, הוצאת מודן, 2019.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.