בייסליין

מונח המתאר שימוש בסוגות מוזיקליות רבות

בייסליין הוא מונח המתאר שימוש בסוגות מוזיקליות רבות, כגון בלוז, ג'אז, פאנק, דאב ומוזיקה אלקטרונית, פולק או מוזיקה קלאסית עבור החלק האינסטרומנטלי הנמוך או המושמע (בג'אז ובכמה צורות של מוזיקה פופולרית) שמבוצע בדרך על מספר כלי חטיבת קצב, כגון גיטרת בס, קונטרבס, צ'לו, טובה או כלי מקלדת (פסנתר, אורגן האמונד, אורגן חשמלי או סינתיסייזר).[1][2]

שני הסוגים העיקריים של בייסליין הם:[2]

  • וולקינג בס (Walking bass) – סגנון הנפוץ במוזיקת בארוק, וכן בג'אז, בלוז ורוקבילי. בדרך כלל סגנון זה מורכב מתווים לא מסונכרנים בעלי ערך שווה, בדרך כלל תווים ברבעים. סגנון זה מבוצע בדרך כלל על קונטרבס או גיטרת בס חשמלית, אם כי מבוצע גם על משלב נמוך של פסנתר, אורגן האמונד וטובה.[3][4][5]
  • בס ראן (Bass run) או בס ברייק (Bass break) – ברייק או פיל (אנ') אינסטרומנטלי קצר הניתן לכלי הנגינה. סגנון זה שונה מהבייסליין הרגיל מבחינת המשלב, הגוון והסגנון המלודי של סגנון זה. סגנון זה עשוי להיבצע על ידי המבצע או המעבד לפני הופעה או אפילו אלתור מוזיקלי על הבמה, בין היתר בשימוש סולמות מוזיקליים, ארפג'ו וריפים סטנדרטיים. במקרים מסוימים, סגנון זה כולל אפילו טכניקות וירטואזיות, כגון מעברים מהירים או צלילים גבוהים. ככל הידוע, סגנון זה יוצר לראשונה על ידי המוזיקאי האמריקאי, ג'ון פיליפ סוזה, אם כי ייתכן ונוצר אפילו מוקדם יותר.[6] סגנון זה מתחלק גם ל-3 קטגוריות: אלקטריק בס (Electric bass), דאבל בס (Double bass) ווינד בס (Wind bass).

לקריאה נוספת

עריכה
  • Buelow, George J. (2004), A history of baroque music, Indiana University Press, p. 40, ISBN 0-253-34365-8
  • Friedland, Ed (1995), Building Walking Bass Lines, ISBN 0-7935-4204-9
  • van der Merwe, Peter (1989), Origins of the Popular Style: The Antecedents of Twentieth-Century Popular Music, Oxford University Press, ISBN 0-19-316121-4
  • Cadwallader, Allen (1998), Analysis of Tonal Music: A Schenkerian Approach, p. 45, ISBN 0-19-510232-0
  • Santerre, Joe (2001), Slap Bass Lines, ISBN 0-634-02144-3

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 5 טיפים לבניית בייסליין מוצלח, באתר מכללת BPM, ‏2014-11-27
  2. ^ 1 2 How to Write a Bass Line in 5 Steps, MasterClass, ‏7 June 2021 (ארכיון)
  3. ^ Buelow 2004, p. 40
  4. ^ Friedland 1995, p. 44
  5. ^ Friedland 1995, p. 4
  6. ^ van der Merwe 1989, p. 283