ביל המלח

ביל המלח (באנגלית: Steamboat Bill Jr., "ביל 'ספינת קיטור' ג'וניור") הוא סרט קומדיה אילם משנת 1928 בכיכובו של באסטר קיטון. הסרט, שהופץ על ידי United Artists, הוא האחרון של חברת ההפקות העצמאית של קיטון. הסרט לא הצליח קופתית והיה האחרון שקיטון עשה עבור יונייטד ארטיסטס. קיטון עבר בסופו של דבר למטרו גולדווין מאייר, שם עשה עוד סרט אחרון תחת הסימן המסחרי שלו, The Cameraman, לפני ששליטתו היצירתית נלקחה על ידי האולפנים.

ביל המלח
Steamboat Bill Jr.

בימוי	Charles Reisner
הופק בידי	ג'וזף שנק
תסריט	Carl Harbaugh
עריכה	Sherman Kell
שחקנים ראשיים	באסטר קיטון Tom McGuire ג'ו קיטון Ernest Torrence Marion Byron
צילום	Devereux Jennings
מדינה	ארצות הברית
חברה מפיצה	יונייטד ארטיסטס, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	31 בדצמבר 1928
משך הקרנה	71 דק'
סוגה	סרט קומדיית פעולה, סרט אילם, סרט דרמה
דף הסרט ב־IMDb

הסרט המלא

הסרט נקרא על שם השיר הפופולרי "Steamboat Bill" משנת 1910. קיטון ביים אותו במשותף עם צ'ארלס רייזנר, ואת התסריט כתב יחד עם קרל הארבו. בשנת 2016 נבחר הסרט לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית על ידי ספריית הקונגרס. הסרט ידוע בזכות פעלול הקולנוע המפורסם ביותר של קיטון: חזית של בית שלם נופלת מסביבו בזמן שהוא עומד בדיוק במקום שעליו נוחת חלון פתוח.

הסרט שימש השראה לשם הסרט Steamboat Willie, סרט הבכורה של מיקי מאוס משנת 1928.

עלילה

ויליאם "ביל ספינת קיטור " קנפילד הוא הבעלים והקפטן של ספינת קיטור מקרטעת בשם "סטונוול ג'קסון". ספינת קיטור חדשה בשם "קינג", בבעלות יריבו, ג'יי ג'יי קינג, מגיעה למזח וגונבת לו את כל הלקוחות. קינג, שהוא גם הבעלים של הבנק המקומי והמלון העירוני, מזלזל בסטונוול ג'קסון, במסיבת השקה רבת משתתפים.

קנפילד מקבל מברק האומר שבנו, ביל ג'וניור (באסטר קיטון), שלא ראה שנים רבות, סיים את לימודיו בבוסטון, ויגיע ברכבת. ביל ממתין בתחנת הרכבת, מצפה שגבר גדול כמוהו ירד ממנה, אך מאוכזב עמוקות מהצאצא הקטן והמגושם שלו, שמופיע עם שפם, יוקולילי וכומתה מטופשת. ג'וניור נשלח לספר כדי להסיר את השפם ולקנות כובע חדש, שם הוא נתקל בחברתו מהמכללה קיטי, שהיא בתו של קינג.

על שפת הנהר הם פוגשים את קינג ובתו. ביל האב נבוך מנוכחות ג'וניור ושולח אותו להביא בגדי עבודה, הוא חוזר לבוש כקצין חיל הים, ומתגלה כשלומיאל. ג'וניור רואה את קיטי על המזח מדברת עם קצין נאה. היא בורחת כשלוקחים אותה אל ספינת אביה והולכת במקום זאת לסטונוול ג'קסון, כדי לפגוש את ג'וניור, אך אביה מורה לה לחזור. ג'וניור נשלח לחדר המכונות ללמוד איך הספינה עובדת, שם הוא מושך במנוף וגורם לספינה להתרסק לתוך ספינתו של קינג. גם ביל האב וגם קינג נחושים לנתק את היחסים בין ג'וניור לקיטי.

כאשר הספינה של קנפילד מוכרזת כלא בטוחה לשיט, הוא מאשים את קינג בתחבולה. ביל האב תוקף את אויבו ומוכנס לכלא. ג'וניור מנסה לשחרר אותו על ידי כך שהוא מחביא כלי בריחה בתוך כיכר לחם ענקית שהביא לו. אבל ביל האב מסרב ללחם, במיוחד כשג'וניור אומר שהכין אותו בעצמו. כשביל מסכים לבסוף לברוח, המעיל של בנו נתקע בדלת התא וכך הוא משחרר בטעות את השריף, שפוגע בראשו של ג'וניור באקדחו, והבן נשלח לבית החולים.

הפעלול המתואר של נפילת חזית הבית סביב קיטון

{{{רוחב}}}px

class=notpageimage|הצגה

סופת ציקלון מכה בעיירה, הורסת מבנים ומסכנת את הספינות, מזח מתמוטט והמלון של קינג קורס. קירות בית החולים מתנתקים ועפים וג'וניור נותר חשוף. הוא נאבק ברוחות תוך כדי הליכה בעיר, חזית בניין נופלת מסביבו, ונותר ללא פגע בזכות חלון פתוח שעובר סביבו (הפעלול המוכר). הוא נאחז בעץ שמועף באוויר ונוחת בנהר. במאמץ הוא מצליח להגיע לספינה של אביו כשלידו צף בית שקרס לנהר, עליו נמצאת קיטי. ג'וניור מציל את קיטי, ואז הוא רואה את התא שבו כלוא אביו צף בנהר תוך שהוא שוקע לקרקעית. ביל ג'וניור מצליח לנווט את הספינה של אביו אל תוך תא-הכלא השוקע, מבקע אותו, ומשחרר את אביו. ביל ג'וניור וקיטי רואים את אביה שוקע בתוך ספינתו. ג'וניור קושר את עצמו לחבל וצולל פנימה ומחלץ אותו. קיטי וביל ג'וניור מתאחדים באושר, קינג וביל האב מתפייסים.

שחקנים

• באסטר קיטון בתור ויליאם (ביל) קנפילד, הבן.
• ארנסט טורנס בתפקיד ויליאם "ביל ספינת קיטור" קאנפילד, האב.
• מריון ביירון בתור קיטי קינג
• טום מקגווייר בתפקיד ג'ון ג'יימס קינג
• ג'ו קיטון בתור הספר

הפקה

הרעיון המקורי לסרט הגיע מבמאי הסרט, רייזנר, שהיה שותפו של צ'רלי צ'פלין. קיטון, שביים או ביים-במשותף רבים מסרטיו הקודמים, היה במאי שותף ללא קרדיט בפרויקט הזה. קיטון הוציא יותר מ-100 אלף דולר על בניית סטים לסרט, כולל מזח שלם. בתסריט המקורי הסרט מסתיים עם סיקוונס שיטפון, אבל בשל שיטפון נהר המיסיסיפי ההרסני ב-1927, המפיק ג'וזף שנק אילץ את קיטון לשכתב את הסוף. קיטון הוציא 25 אלף דולר נוספים עבור סצנת הסערה המפורסמת, שכללה סטים מתפרקים של רחוב ושישה מאווררי ענק עוצמתיים. סצנת הסערה עלתה שליש מתקציב הסרט כולו, המוערך בין 300,000 ל-404,282 דולר. קיטון שברוב סרטיו תכנן וביצע בעצמו את הפעלולים בסרט, עשה זאת גם כאן, ועל מנת ליצור את תחושת הסערה, קיטון נתלה על כבל המשתלשל ממנוף, שהעיף אותו ממקום למקום כאילו הוא מועף.

הצילומים החלו ב-15 ביולי 1927 בסקרמנטו. ההפקה התעכבה משום שקיטון שבר את אפו במשחק בייסבול. הסרט כולל את הפעלול המפורסם ביותר שלו: חזית בניין שלמה שקורסת מסביבו. החלון הפתוח בעליית הגג משתלב בצורה מסודרת סביב גופו של קיטון כשהוא נופל, רחוק בסנטימטרים מלהשטיח אותו. קיטון ביצע פעלול דומה, אם כי פחות משוכלל, בסרטיו הקצרים הקודמים Back Stage (1919) ו-One Week (1920). כאן השתמש קיטון בחזית בניין אמיתית במשקל של שני טון. הסימן על הקרקע שמראה לקיטון היכן בדיוק לעמוד כדי להימנע ממעיכה היה מסמר. נטען שאם הוא היה עומד סנטימטרים ספורים מהמקום הנכון, הוא היה נפצע קשה או נהרג. אשתו השלישית, אלינור, טענה שקיטון לקח סיכונים כאלה עקב ייאוש מבעיות כלכליות, נישואיו הראשונים הכושלים, אובדן עצמאותו ביצירת סרטים והשפעת האלכוהול, שהחריפה אצלו באותה תקופה. אלא, שיש הסותרים את דברי אלינור, בטוענם שקיטון היה ידוע בביצוע פעלולים מסוכנים לאורך הקריירה שלו, ללא קשר לקשיים בחייו האישיים, כולל נפילה מצינור מגדל מים של מסילת ברזל ב-Sherlock Jr. משנת 1924, שבעקבותיה נשבר צווארו. על סצנת נפילת הקיר אמר קיטון "הייתי כעוס באותם ימים, אחרת לעולם לא הייתי עושה את זה", והוסיף שצילום הסצנה היה אחד הריגושים הגדולים שחווה.

ביקורת

"ביל המלח" היה כישלון קופתי, וזכה לביקורות מעורבות עם יציאתו. המגזין וראייטי תיאר את הסרט כ"קפיץ של קומדיה" ו"אחד הטובים של קיטון". סקירה פחות נלהבת מה-Harrison's Reports קבעה, "יש הרבה מצבים לאורך הדרך שגורמים לצחוק" אך תוך ציון ש"העלילה שטותית". מבקר הסרטים של הניו יורק טיימס כינה את הסרט "קומדיה קודרת" ו"נושא כאוב".

במהלך השנים, קיבל הסרט מעמד של יצירת מופת. באתר Rotten Tomatoes מאה אחוז מהמבקרים העניקו לסרט דירוג חיובי, עם ציון ממוצע של 9 מתוך 10. בנוסף, הסרט נכלל בספר "1001 סרטים שאתה חייב לראות לפני שאתה מת".

השראה

הסרט, ובפרט שמו, היווה השראה לסרט ספינת הקיטור וילי של וולט דיסני (1928), שיצא לאקרנים שישה חודשים לאחר מכן ונחשב לבכורה של מיקי מאוס על המסך.

פעלול הבית הנופל נוצר מחדש מספר פעמים בקולנוע ובטלוויזיה, אם כי עם חומרים קלים יותר ואמצעי בטיחות עכשוויים יותר.

ביבליוגרפיה

• Meade, Marion (1997). Buster Keaton: Cut to the Chase (1st ed.). New York: Da Capo Press. ISBN 0-306-80802-1.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ביל המלח בוויקישיתוף

• "ביל המלח", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "ביל המלח", באתר נטפליקס
• "ביל המלח", באתר AllMovie (באנגלית)
• "ביל המלח", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "ביל המלח", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)