בישופות מץ
הבישופות של מץ (בצרפתית: évêché de Metz) הייתה נסיכות-בישופות של האימפריה הרומית הקדושה. היא הייתה אחת משלוש הבישופויות שסופחו לצרפת ב-1552.
 | |
 | |
| גאוגרפיה | |
|---|---|
| יבשת |
אירופה  |
| היסטוריה | |
| תאריכי פירוק |
1552 |
| ישות קודמת | רוזנות מץ |
| ישות יורשת |
 שלוש הבישופויות |
  | |
היסטוריה עריכה
הבישופים של מץ כבר שלטו על כמות משמעותית של שטחים בתוך ממלכת לותרינגיה לשעבר, אשר על ידי הסכם מירסן בשנת 870 הפכה לחלק מפרנקיה המזרחית. הם נאלצו להיאבק על עצמאותם מדוכסות לורן, רכשו את אדמותיהם של רוזני מץ, אך נאלצו להתמודד עם עליית בירתם מץ למעמד של עיר קיסרית ב-1189. בשנת 1234 אילצה התסיסה של אזרחי מץ את הבישופים להעביר את מגוריהם לוויק-סור-סיי.
בשנת 1357 אישר שוב הקיסר קרל הרביעי מבית לוקסמבורג את החופשיות הקיסרית של הבישופות. אולם מאז עלייתו של אנרי מלורן-ודמון בשנת 1484, נשלטה הדיוקסיה על ידי בישופים מבית לורן, אשר על ידי קשריהם הקרובים עם בית ולואה הביאו את מץ תחת השפעת הכתר הצרפתי. לפי הסכם שאמבור משנת 1552, ברית של נסיכים קיסריים פרוטסטנטים מתקוממים בראשות מוריץ, הנסיך הבוחר מסקסוניה הבטיחה לאנרי השני, מלך צרפת את השלטון על שלוש הבישופויות של מץ, טול ו-ורדן. מץ נכבשה על ידי חייליו של אנרי וסופחה על ידי הכתר הצרפתי, לבסוף הוכר הסיפוח על ידי האימפריה בשלום וסטפליה ב-1648.
