בית הקול

איבר בקדמת הצוואר

בֵּית הַקוֹל (או תֵּבַת קוֹל[1]. בלועזית: Larynx, לָרִינְקְס) הוא איבר בגרונם של יונקים ובעלי חוליות רבים אחרים, הממוקם בקדמת הצוואר מעל קנה הנשימה, באזור שבו מתפצל הגרון לקנה הנשימה ולוושט. בית הקול עשוי תשעה חלקי סחוס, בהם מכסה הגרון, סחוס התריס, וסחוס טבעתי, שקשורים יחד על ידי רצועות של שרירים, ומרופדים בקרום רירי.

בית הקול
שיוך דרכי נשימה עליונות עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב מילון המוזיקה של רימן עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) larynx עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A06.2.01.001 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 3184 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 55097 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A04.329 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D007830 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0023078 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תמונה אנדוסקופית של בית הקול
הסבר אנטומי של בית הקול

באנטומיה של הלרינקס ניתן לראות 9 סחוסים: 3 גדולים [thyroid, cricoid, epiglottic] ו-3 זוגות קטנים [arytenoid, corniculate, cuneiform].

בית הקול משמש למעבר אוויר מן הלוע אל הריאות, ובו מאוחסנים מיתרי הקול המרפדים את שני צדיו. בית הקול אחראי גם על יצירת הצלילים האנושיים, על גובה הקול ועל עוצמתו. מידת הקִרבה בין מיתרי הקול השונים משתנה בהתאם למרחב של בית הקול, והיא שקובעת אם נוצר בסיס החיתוך עבור העיצורים הסדקיים או שמופקות הקוליות והמנושפות של העיצורים הנחתכים בבסיסי חיתוך אחרים.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  • בית הקול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.