בית הקול

בֵּית הַקוֹל (או תֵּבַת קוֹל. בלועזית: Larynx, לָרִינְקְס) הוא איבר בגרונם של יונקים ובעלי חוליות רבים אחרים, הממוקם בקדמת הצוואר מעל קנה הנשימה, באזור שבו מתפצל הגרון לקנה הנשימה ולוושט. בית הקול עשוי תשעה חלקי סחוס, בהם מכסה הגרון, סחוס התריס, וסחוס טבעתי, שקשורים יחד על ידי רצועות של שרירים, ומרופדים בקרום רירי.

בית הקול

שיוך	דרכי נשימה עליונות
תיאור ב	מילון המוזיקה של רימן
מזהים
לטינית (TA98)	larynx
טרמינולוגיה אנטומיקה	A06.2.01.001
TA2 (2019)	3184
FMA	55097
קוד MeSH	A04.329
מזהה MeSH	D007830
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0023078

תמונה אנדוסקופית של בית הקול

הסבר אנטומי של בית הקול

באנטומיה של הלרינקס ניתן לראות 9 סחוסים: 3 גדולים [thyroid, cricoid, epiglottic] ו-3 זוגות קטנים [arytenoid, corniculate, cuneiform].

בית הקול משמש למעבר אוויר מן הלוע אל הריאות, ובו מאוחסנים מיתרי הקול המרפדים את שני צדיו. בית הקול אחראי גם על יצירת הצלילים האנושיים, על גובה הקול ועל עוצמתו. מידת הקִרבה בין מיתרי הקול השונים משתנה בהתאם למרחב של בית הקול, והיא שקובעת אם נוצר בסיס החיתוך עבור העיצורים הסדקיים או שמופקות הקוליות והמנושפות של העיצורים הנחתכים בבסיסי חיתוך אחרים.

ראו גם

• רככת בית הקול

קישורים חיצוניים

• בית הקול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.