פתיחת התפריט הראשי

בֵּית הַקוֹל (או תֵּבַת קוֹל[1]. בלועזית: Larynx, לָרִינְקְס) הוא איבר בגרונם של יונקים ובעלי חוליות רבים אחרים, הממוקם בקדמת הצוואר מעל קנה הנשימה באזור בו מתפצל הגרון לקנה הנשימה והוושט. בית הקול עשוי תשעה חלקי סחוס, ביניהם מכסה הגרון, סחוס התריס, וסחוס טבעתי, שקשורים יחד על ידי רצועות של שרירים ומרופדים בקרום רירי.

בית הקול
שיוך דרכי נשימה עליונות
תיאור ב Riemann's Music Dictionary (1901–1904)
מזהים
לטינית (TA98) larynx עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A06.2.01.001 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 55097 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D007830 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0023078 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תמונה אנדוסקופית של בית הקול
הסבר אנטומי של בית הקול

באנטומיה של הלרינקס ניתן לראות 9 סחוסים: 3 גדולים [thyroid, cricoid, epiglottic] ו-3 זוגות קטנים [arytenoid, corniculate, cuneiform].

בית הקול משמש למעבר אוויר מן הלוע אל הריאות ובו מאוחסנים מיתרי הקול המרפדים את שני צדיו. בית הקול אחראי גם על יצירת הצלילים האנושיים, על גובה הקול ועוצמתו. מידת הקִרבה בין מיתרי הקול משתנה בהתאם למרחב של בית הקול והיא שקובעת אם נוצר בסיס החיתוך עבור העיצורים הסדקיים או שמופקות הקוליות והמנושפות של העיצורים הנחתכים בבסיסי חיתוך אחרים.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.