בכה ישו
בָּכָה יֵשׁוּ הוא פסוק 35 מהבשורה על פי יוחנן, פרק י"א.[1] הפסוק הוא הקצר ביותר בברית החדשה.
_-_James_Tissot.jpg)
הפסוק
עריכהבבשורה על פי יוחנן מסופר כי ישו בכה כאשר הגיע לקברו של לזרוס[2] פסוק זה מתרחש בבשורה על פי יוחנן על מותו של לזרוס מבית עניה, עוקב של ישו. אחיותיו של לזרוס – מרים ומרתא – שלחו הודעה לישו על מחלת אחיהם ועל מותו המתקרב, אך ישו הגיע ארבעה ימים לאחר מותו של לזרוס. ישו, לאחר שדיבר עם האחיות האבלות וראה את חבריו של לזרוס בוכים, היה מוטרד מאוד והתרגש. לאחר ששאל היכן הונח לזרוס והוזמן לבוא לראותו, ישו בכה. לאחר מכן הלך אל הקבר ואמר לאנשים להסיר את האבן המכסה אותו, התפלל בקול לאל וציווה על לזרוס לצאת החוצה – שקם לתחייה. הבשורה של לוקס מתעדת גם שישוע בכה כשנכנס לירושלים לפני משפטו ומותו, בציפייה לחורבן בית המקדש.[3]
פרשנות
עריכההפסוק מדגים את אנושיותו של ישו, שמצטער על מות עוקביו, וכן את צערו על המין האנושי, אבל מדגים גם את אנושיותו בהיבט של היותו אדם בשר ודם שבוכה, מזיע, אוכל ושותה.
בתרבות
עריכההפסוק מוזכר בכמה יצירות ספרותיות: בספרים רבים של סטיבן קינג מוזכר הצירוף, וזאת בשל העובדה שקינג היה צריך לשנן פסוק מהביבליה בבית ספר, ובחר בפסוק זה בשל אורכו הקצר. הפסוק מוזכר גם בשירים רבים לדוגמה ב-Angels of Deception מתוך האלבום Infected של הלהקה הבריטית The The, ובאלבומו של קניה וסט, Yeezus, בשיר האחרון, Bound 2.
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ הבשורה על-פי יוחנן, פרק י"א
- ^ הברית החדשה, הבשורה על פי יוחנן י"א, 35.
- ^ הבשורה על פי לוקאס י"ט, 41.