בלאק ריבר
בלאק ריבר (באנגלית: Black River) היא בירת מחוז סנט אליזבט שבדרום ג'מייקה. העיר התפתחה כנמל השוכן על שפך נהר הנושא את אותו שם. כיום העיר היא מרכז לתיירות אקולוגית באזור והשער לאזור החוף הנקרא "חוף האוצר" (Treasure Beach). במאה ה-18 ובראשית המאה ה-19 הייתה העיר נמל משגשג לייצוא סוכר ולייבוא עבדים אפריקאים.
מדינה | ג'מייקה |
---|---|
מחוז | סנט אליזבט |
שפה רשמית | אנגלית |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 4,308[1] (2012) |
קואורדינטות | 18°01′32″N 77°51′03″W / 18.025555555556°N 77.850833333333°W |
אזור זמן | UTC -5 |
(למפת ג'מייקה רגילה) | |
התפתחות המסחר בסוכר הצריכה את בנייתם של כמה מחסנים במקום. כמה מהם משמשים היום את תעשיית התיירות ומהווים מקום משכנן של כמה מסעדות.
היסטוריה
עריכהבלאק ריבר היא אחת הערים האירופאיות העתיקות שבג'מייקה. היא מופיעה כבר על מפה משנת 1685. בנייתה תוכננה על ידי האחים ליידן מאנגליה, שלושה אנשים בעלי קרקעות חשובים באזור.
ב-1773 הועברה בירת המחוז מלאקוביה, השוכנת במרחק של 30 ק"מ מצפון מזרח אל בלאק ריבר. זמן קצר לאחר מכן היא הפכה להיות המרכז המסחרי, הכלכלי והימי של המחוז. בראשית המאה ה-20 היה הייתה שנייה רק לקינגסטון בחשיבותה.
במאות ה-18 וה-19 הייתה בלאק ריבר נמל פעיל ביותר שייצא עצים, רום, עורות ותוצרת חקלאית. העצים היו מושטים במורד הנהר עד לנמל והובלו לאנגליה. עבדים מאפריקה ומאיים אחרים בקריביים הובאו לכאן ונמכרו במכירה פומבית על הרציף שקיים עד היום. ב-2007 ציינה בריטניה 200 שנה לחקיקתו של חוק הסחר בעבדים, ששם קץ לסחר בעבדים אפריקאים במושבות. בבלאק ריבר הוקמה אנדרטה המנציחה את העבדים שנהרגו בטבח בספינת העבדים זונג ב-1781, בו הושלכו לים בקרבת מקום 132 עבדים.[2]