בלו אוריג'ין

חברת אירוספייס אמריקאית

בלו אוריג'ין (באנגלית: Blue Origin - "מקור כחול") היא חברה פרטית אמריקנית המפתחת מנועים רקטיים, טילי שיגור לחלל, וכן שירותי תיירות לחלל. החברה הוקמה בידי איש העסקים ג'ף בזוס.

בלו אוריג'ין
Blue Origin
נתונים כלליים
מייסדים ג'ף בזוס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ספטמבר 2000 – הווה (כ־23 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה קנט עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה יצרן תעופה וחלל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים New Glenn, BE-4, ניו שפרד, BE-3 עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 3,501 (נכון ל־2021) עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.blueorigin.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החברה הוקמה בשנת 2000 אך בתחילה נהגה בחשאיות, ורק בשנת 2006 הגיע דבר קיומה לידיעת הציבור הרחב. מדובר בחברה קטנה יחסית, שהעסיקה באמצע 2018 כ-1,500 עובדים.

החברה בונה או מתכננת לבנות שלושה טילים שונים, כולם מיועדים לשימוש חוזר (בדומה לטילי פאלקון 9 של המתחרה SpaceX).

  • ניו שפרד: טיל קטן בעל שלב אחד בלבד, המיועד להביא קפסולה ובה עד שישה אנשים לגובה של כ-100 קילומטר במהירות אופקית אפס.
  • ניו גלן: טיל תלת שלבי לשיגור מטענים כבדים של עד כ-40 טון למסלול נמוך סביב כדור הארץ, גובהו מתוכנן להיות 99 מטר וקוטרו 7 מטר.[1]
  • ניו ארמסטרונג: ישנו תכנון עתידי לבנות טיל חזק אף יותר, שיעלה ביכולותיו על סטורן 5.

הטילים נקראים כולם על שם אסטרונאוטים אמריקאים פורצי דרך, ניו שפרד על שם אלן שפרד האסטרונאוט האמריקני הראשון שהגיע לחלל בטיסה תת-מסלולית, ניו גלן על שם ג'ון גלן האמריקני הראשון שהגיע למסלול הקפה סביב כדור הארץ, וניו ארמסטרונג קרוי על שם האסטרונאוט הראשון שהניח את כף רגלו על אדמת הירח - ניל ארמסטרונג. שמות הטילים משקפים את יכולותיהם, החל מטיסה קצרה אל גבול החלל ועד הנחתת עשרות טונות על גרם שמימי אחר.

בלו אוריג'ין עמלה גם על פיתוח מנועי דלק נוזלי לטילים, המבוססים על מתאן (BE4 שמם), מנועים אלה צפויים להשתלב בטיל ניו גלן, וכן בטיל וולקן שמפתחת חברת ULA שאמור להחליף את הטילים דלתא 4 ואטלס 5.[2] בנוסף, היא מתכננת חללית לא מאוישת בשם בלו מון שתוכל להנחית מטען במשקל של כחמישה טון על אדמת הירח.

היסטוריית הטיסות של ניו שפרד עריכה

 
סגן הנשיא מייק פנס, השני מימין, ואשתו, קארן פנס, בסיור בבלו אוריג'ין

בלו אוריג'ין בנתה עד כה 4 טילים מדגם ניו שפרד שטסו כ-20 פעמים בהם גם ארבע טיסות מאוישות.

הראשון שוגר באפריל 2015 והגיע לגובה 93.5 קילומטר, אך הוא התרסק בניסיון הנחיתה.

השני שוגר בנובמבר 2015, הגיע לגובה של כ-105 קילומטר ונחת בהצלחה סמוך לנקודה ממנה שוגר. בכך ניו שפרד היה לטיל הראשון שהגיע לחלל ונחת חזרה על כדור הארץ. בכך הקדים ניו שפרד את פאלקון 9 במספר שבועות, (אם כי פאלקון 9 כבד ומגיע למהירויות גבוהות יותר ולכן השבתו ארצה היא אתגר גדול הרבה יותר) לאחר מכן התבצעו עוד ארבע טיסות, ובכולם הטיל והקפסולה שבראשו נחתו בהצלחה.

שיגור נוסף הראוי לציון התרחש ביולי 2018 אז נעשה ניסוי בהפעלת מנועי ההימלטות בגובה רב וכך נקבע שיא חדש בגובה אליה הגיע הקפסולה שבראשו - 118.8 קילומטר.

ביולי 2021 לראשונה בוצע לראשונה שיגור מאויש של ניו שפרד לגובה של 107 ק"מ, בקפסולה שהותקנה בראשו היו 4 אנשים:

ג'ף בזוס מייסד ומנכ"ל החברה, אחיו הצעיר מארק בזוס, וואלי פאנק - אחת מנשות "מרקורי 13", שהוכשרה כאסטרונאוטית אך מעולם לא טסה לחלל, בכך זכתה וואלי בת ה-82 בתואר האסטרונאוטית המבוגרת ביותר ונטלה את התואר מג'ון גלן שטס עם מעבורת החלל כשהיה בן 77. הנוסע הרביעי היה אוליבר דאמן, נער בן 18 בנו של מנהל קרן הון סיכון ששילם על הטיסה, אוליבר הפך בכך לאדם הצעיר ביותר שביקר בחלל מאז ומעולם.

ב-11 בדצמבר 2021 בוצע שיגור מאויש שני של "ניו שפרד". בין ששת חברי הצוות נכללו מייקל סטראהאן (אנ'), מנחה משותף של תוכנית הטלוויזיה "בוקר טוב אמריקה", ולורה שפרד צ'רצ'לי, בתו הבכירה של אלן שפרד.[3]

עד אפריל 2022 טסו 20 אנשים על גבי ניו שפרד וחצו את קו קרמן לדקות ספורות, רובם הגדול לקוחות משלמים, ומיעוטם עובדי ומקורבי החברה.

ב-12 בספטמבר 2022 נכשל שיגור של הקפסולה "ניו שפרד" 23. החברה טרם מסרה את סיבת התקלה. מערכת המילוט פעלה כמתוכנן, הקפסולה הופרדה מהרקטה כדקה אחת אחרי השיגור, וצנחה בשלום לקרקע[4].

היא מתכננת להפיל תחנת החלל "שונית אורביטלית" בשנת 2027.

בלו אוריג'ן NS-18 עריכה

  ערך מורחב – בלו אוריג'ן NS-18

מימון עריכה

רוב המימון של החברה מגיע מכיסו הפרטי של ג'ף בזוס (ב-2017 לדוגמה פורסם כי הוא מכר מניות של אמזון בשווי מיליארד דולר לשם כך) אך חלקו מגיע ממקורות אחרים: באוקטובר 2018 הודיע חיל האוויר האמריקאי על מענק בן 500 מיליון דולר כדי לסייע בפיתוח הטיל ניו גלן (סכום דומה ניתן לפיתוח הטיל אומגה של Orbital ATK ווולקן של ULA), כחלק מתוכנית כללית לתמוך ביכולות שיגור מגוונות מאדמת ארצות הברית. בנוסף החברה מרוויחה סכומים לא גבוהים תמורת הצבת ניסויים של נאס"א בטיסות הניסוי של ניו שפרד.

החל מאמצע 2021 עם תחילת הטיסות המאוישות, הן הפכו למקור ההכנסה העיקרי שלה כאשר כל תייר חלל משלם כמה מאות אלפי דולרים לכרטיס.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בלו אוריג'ין בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אליסף קוספמן, בלו אוריג'ין מציגה טיל חדש ענק, באתר הידען
  2. ^ ULA To Invest in Blue Origin Engine as RD-180 Replacement, באתר Space news, ‏17 בספטמבר 2014
  3. ^ Johnson Ted (December 11, 2021). Michael Strahan Takes Spaceflight On Latest Blue Origin Mission. Deadline Hollywood. Retrieved December 11, 2021
  4. ^ רגע ההיפרדות של הקפסולה, שידור באתר יוטיוב