בנדיקוט ננסי

סוג של יונק כיס

בנדיקוט ננסי או בנדיקוט ניו-גינאי זעיר (שם מדעי: Microperoryctes) הוא סוג של כיסאי קטנטן במשפחת הבנדיקוטיים שכולל 4 מינים החיים ברכסי ההרים של גינאה החדשה. הסוג תואר מדעית בשנת 1932 על ידי הזואולוג הגרמני גאורג הרמן וילהלם שטיין (Georg Hermann Wilhelm Stein), והוא כולל את המינים הקטנים ביותר במשפחה. משמעות השם המדעי של הסוג היא "חופר-כיס זעיר".

קריאת טבלת מיוןבנדיקוט ננסי
בנדיקוט ננסי מפוספס
בנדיקוט ננסי מפוספס
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: בנדיקוטאים
משפחה: בנדיקוטיים
סוג: בנדיקוט ננסי
מינים

4

שם מדעי
Microperoryctes
שטיין, 1932
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מידע כללי

עריכה

מיני הבנדיקוט הננסי חולקים מספר תכונות: גודל קטן יחסית, חרטום מחודד, גוף קמור ואוזניים קצרות. הפרווה שלהם צפופה וזיפית. צבע הפרווה שלהם מורכב מגווני חום ואפור ומשתנה בין המינים. לרוב המינים, יש פסים אנכיים ורוחביים על הגב ופלג הגוף האחורי. הבנדיקוטים הננסים חיים ביער גשם טרופי ויער עננים, ובית הגידול של כולם שוכן על מדרונות הרריים גבוהים ברום 4,000-1,000 מטר מעל גובה פני הים.

אין כמעט מידע זמין אודות אורח החיים והביולוגיה של המינים בסוג. ככל הנראה, הם פעילי לילה או דמדומים, חיים בגפם וחופרים באדמה הבוצית בחיפוש אחר מזון. הם ניזונים בעיקר מתולעים, חרקים, זרעים ופירות. המינים בסוג בונים לעצמם קינים קטנים מתחת לשורשים ושיחים, שמשמשים להם למקלט בשעות היום מפני טורפים. הבנדיקוטים הננסים מתרבים לאורך השנה. הנקבה ממליטה שגר של 1–3 ולדות שמבלים בכיס תקופה קצרה.

להוציא מין אחד, כל המינים בסוג מוגבלים לרכסי הרים מסוימים, ומינים אחדים לא נצפו בטבע במשך מספר עשורים. הבנדיקוטים הננסים מאוימים על ידי בירוא יערות, מלכודות וטריפה על ידי כלבים משוטטים, אך בית הגידול ההררי והבלתי נגיש מגן עליהם במידה רבה מפני איומים אנושיים.

גודל האוכלוסייה של המינים אינו ידוע.

מינים

עריכה

בסוג זה 4 מינים:

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בנדיקוט ננסי בוויקישיתוף