פתיחת התפריט הראשי

בנימין בנט לויאנגלית: Benjamin Bennett Levy;‏ 22 בפברואר 1845 - 20 ביולי 1921) היה טוראי (לאחר מכן סמל) יהודי[1] בצבא הצפון במלחמת האזרחים האמריקאית. היהודי הראשון שזכה במדליית הכבוד, המדליה הצבאית האמריקאית הגבוהה ביותר.

בנימין בנט לוי
ממרכז
לידה 22 בפברואר 1845
ניו יורק
פטירה 20 ביולי 1921 (בגיל 76)
ברוקלין, ניו יורק
מקום קבורה בית הקברות סייפרס הילז עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא ארצות הברית
תקופת שירות 20 באוקטובר 1861-מאי 1864
דרגה סמל
תפקידים צבאיים
מתופף צבאי
מלחמות וקרבות
קרב גלנדייל, וירג'יניה, מערכת חצי האי
קרב השממה
עיטורים
מדליית הכבוד (ארצות הברית)  מדליית הכבוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

לוי נולד ב-1845 בניו יורק. התגייס לצבא הצפון, יחידת המתנדבים הרגלים הראשונה של ניו יורק, ב-20 באוקטובר 1861, בהיותו בן 16 וחצי בלבד ומונה למתופף צבאי של היחידה. אחיו הצעיר רוברט התגייס גם הוא כעבור זמן קצר, ליחידת הרגלים השביעית של מתנדבי ניו יורק ומונה אף הוא, שם, למתופף צבאי של היחידה.

סך הכל שירת לוי ביחידה הראשונה של ניו יורק, כשנתיים, במרוצתם הועלה לדרגת סמל. השתחרר עם פרוק היחידה כולה ב-25 במאי 1863[2].

סמוך לאחר שחרורו, חזר והתנדב לצבא הצפון, ליחידת הרגלים ה-40 של ניו יורק. בקרב המכונה Battle of the Wilderness, הקרב הראשון בין הגנרל יוליסס גרנט לגנרל לי, בתחילת מאי 1864, בסביבות פרדריקסבורג, וירג'יניה, הוא נפצע ובעקבות זאת שוחרר מהצבא סופית.

נישא לאוליב א. לוי (18491907). נפטר ב-1921 בברוקלין, ניו יורק.

מדליית הכבודעריכה

בין מרץ ליולי 1862 התנהל הקרב הגדול הראשון של הזירה המזרחית של מלחמת האזרחים האמריקאית, מערכת חצי האי, בין כוחות הצפון בפיקודו של הגנרל ג'ורג' מקללן, לכוחות הדרום בפיקודו של הגנרל רוברט אי. לי. הקרב התנהל בסביבות ריצ'מונד וירג'יניה ובסיומו נחל הצפון מפלה קשה. כחלק ממערכה כוללת זו, בין ה-25 ביוני ל-1 ביולי 1862 נוהלו "קרבות שבעת הימים", בין שני הצבאות ובמסגרת ספציפית זו, ב-30 ביוני 1862 אירע הקרב על גלנדייל, וירג'יניה, בעקבותיו קיבל המתופף הצעיר טוראי לוי, בן ה-17 את מדליית הכבוד:

תוך כדי קרב קודם נפגע התוף של לוי. הוא לקח את רובהו של אחד הלוחמים שחלה והצטרף לקרב עצמו, כלוחם. נושא הדגל בקרבות אלה היה מטרה מרכזית ליריות האויב. בהמשך הקרב, כשנפל נושא הדגל, הרים לוי את הדגל במקומו והמשיך לנוע עם הדגל תחת אש אויב כבדה ומנע בכך את תפישתו בידי האויב ודמורליזציה של היחידה כולה, תוך סיכון חייו באופן ממשי.

באזור קרב גלנדייל הציבה מדינת וירג'יניה שלט זיכרון בו מתואר ומונצח מעשה הגבורה של לוי.

את מדליית הכבוד עצמה קיבל לוי רק ב-1 במרץ 1865, כחודש לפני תום המלחמה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה