ברקון ביקונס

פארק לאומי בווילס

ברקון ביקונסאנגלית: Brecon Beacons; בוולשית: Bannau Brycheiniog) הוא פארק לאומי ואזור הררי בדרום-מזרח ויילס.

ברקון ביקונס
Brecon Beacons
עמק אסק ופסגות ברקון ביקונס
עמק אסק ופסגות ברקון ביקונס
עמק אסק ופסגות ברקון ביקונס
מידע כללי
תאריך הקמה 1957
מבקרים בשנה 4.4 מיליון בשנה (נכון ל־2018)
גוף מנהל ראשות הפארק הלאומי ברקון ביקונס
נתונים ומידות
שטח 1,344 קמ"ר
מיקום
מדינה ויילסויילס ויילס
מיקום דרום פוויס, צפון-מערב מונמות'שייר ומזרח קמרת'נשייר
קואורדינטות 51°53′00″N 3°24′00″W / 51.88333333°N 3.4°W / 51.88333333; -3.4
bannau.cymru
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אזור הברקון ביקונס ("פסגות ברקון") נקרא על שם ממלכת ברכיניוג ששלטה באזור בימי הביניים המוקדמים (קרויה על שם מלכה הראשון בריכן), ועל שמה גם העיירה ברקון (הטיה אנגלית של בריכניוג) והמחוז ההיסטורי ברקונשייר. האזור מאופיין בהתיישבות מועטה יחסית ושטחים הרריים, הוא כולל מספר פסגות גבוהות בהן פן אי ואן, הפסגה הגבוהה ביותר בדרום ויילס. תנאי השטח המאתגרים והאוכלוסייה המועטה, הפכו את הביקונס לאזור טיולים מוכר, בנוסף הוא משמש את הצבא הבריטי לאימוני שטח וניווטים ובין היתר משמש לאימוני ה-SAS.

הפארק הלאומי ברקון ביקונס

עריכה

הפארק הלאומי ברקון ביקונס נוסד בשנת 1957, השלישי והאחרון להיווסד בוויילס (אחרי סנודוניה וחופי פמברוקשייר). הוא משתרע על שטח של 1,344 קמ"ר ומצוי בין חלקו הדרומי של מחוז פוויס, חלקו הצפון-מערבי של מונמות'שייר והצד המזרחי של מחוז קמרת'נשייר. האזור כולל מספר מאפיינים גאוגרפיים, בהם עמק האסק (Usk) ונהר האסק, ממזרח לו ההרים השחורים וממערב לו הפסגות המרכזיות של הברקון ביקונס, כולל פן אי ואן שהיא הפסגה הגבוהה ביותר בדום ויילס, ובחלק המערבי של האזור מצוי ההר השחור.

הפארק מנהול על ידי ראשות הפארק הלאומי ברקון ביקונס השוכנת בעיירה ברקון בחלקו הצפוני של הפארק, ולה סמכויות רבות בניהול שטחי הפארק, שימור, וניהול פעילויות לתיירים ומטיילים בשטחיו. מלבד ברקון, מספר עיירות שוכנות בשטחי הפארק בהן היי-און-וואי בפינה הצפון-מזרחית שלו, פונטיפול ואברגווני הגובלות בחלקו הדרום-מערבי, ול'אנדיילו הגובלת בקצה המזרחי.

אתרים מרכזיים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ברקון ביקונס בוויקישיתוף