ג'וזף "ג'ו" גאלואנגלית: Joseph "Joe" Gallo‏; 7 באפריל 1929 – 7 באפריל 1972) היה מאפיונר אמריקאי ממוצא איטלקי. גאלו החל את דרכו כקאפורג'ימה של משפחת פרופאצ'י. ב-1961 הוא הקים כנופיה משלו, ומאז ניהל מלחמה עקובה מדם כנגד מעסיקיו לשעבר. התפרסם בעיקר בשל התנהגותו האלימה והאגרסיבית, שזיכתה אותו בכינוי "ג'ו המשוגע" (Crazy Joe).

ג'ו גאלו
לידה 7 באפריל 1929
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באפריל 1972 (בגיל 43)
מנהטן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת איטליה, איטליה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות גרינווד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

גאלו נולד בברוקלין לאומברטו ומרי גאלו, מהגרים מאיטליה. אומברטו עמל רבות כדי לחסוך סכום כסף גדול שימנע משלושת בניו להצטרף לכנופיות הפשע שבעיר הולדתם. הוא השלים את לימודיו היסודיים בבית הספר הציבורי בשכונת קנזינגטון ואז למד בבית ספר למכונאות רכב בויליאמסבורג. הוא נשר מהלימודים בגיל שש עשרה. זמן קצר לאחר מכן, הוא נפגע בתאונת דרכים, שהפכה אותו לעצבני ולא יציב. לאחר שצפה בסרט "נשיקת המוות", הוא החל לחקות את דמותו של הגנגסטר הבדיוני טומי אודיו (בגילומו של ריצ'רד וידמרק), ונהג לדקלם דיאלוגים שלמים מתוך הסרט.

באותה תקופה הוא הקים כנופיית נערים שביצעה פשעים קטנים. מרבית חבריו מאותה תקופה, נותרו נאמנים לו עד סוף ימיו. שני אחיו, לארי ואלברט, היו גם הם חברים בכנופיה שלו. ב-1950 הוא נעצר לראשונה ואובחן כחולה סכיזופרניה.[1] בהדרגה הוא התקדם בעולם הפשע, והפך למתנקש ואוכף עבור משפחת פרופאצ'י. נטען שגאלו פיקד על הצוות שרצח את אלברט אנסטסיה. לפי גרסה זו, המזימה לרצח אנסטסיה נולדה כאשר קרלו גמבינו רצה להשתלט על משפחת הפשע של אנסטסיה, וביקש לשם כך עזרה מג'ו פרופאצ'י. פרופאצ'י הורה לגאלו לבצע את המעשה. ב-1951 זומנו האחים לבית גאלו להעיד בפני ועדת מקללן של הסנאט שניסתה למגר את הפשע המאורגן בארצות הברית. עדותו בוועדה זכתה לפרסום לאחר שהוא פלרטט בפומבי עם מזכירתו של רוברט קנדי, והצהיר בפני הוועדה שהשטיח שבחדר יהיה מצוין למשחק קוביות.[2]

ב-27 בפברואר 1961 התמרד גאלו כנגד פרופאצ'י, ויחד עם אחיו חטף ארבעה מבכירי המשפחה: ג'וזף מאגליוקו, פרנק פרופאצ'י, סלווטורה מוסאצ'יה וג'ון ססימונה.[3] ג'ו פרופאצ'י כמעט נחטף בעצמו, אולם הצליח להימלט בזמן והתחבא בפלורידה. גאלו תכנן לרצוח את אחד מבני הערובה, ולדרוש כופר עבור השאר. שני אחיו הצליחו לשכנע אותו לא לעשות זאת, ושלחו אותו לקליפורניה בזמן שהם ניהלו את המשא ומתן מול פרופאצ'י. בסופו של דבר הצליח פרופאצ'י לשכנע את האחים גאלו שהוא יסלח להם על המרד אם ישחררו את בני הערובה.[4]

עם זאת, פרופאצ'י לא התכוון לכבד את ההסכם. מיד עם שחרורם של בני הערובה, הוא הורה על רציחתו של לארי גאלו. לארי ניצל רק בעקבות התערבות המשטרה. בעקבות כך, החלה מלחמת כנופיות אכזרית בין פרופאצ'י לגאלו, שבמהלכה נרצחו תשעה אנשים ועוד שלושה הוכרזו כנעדרים. בנובמבר 1961 הורשע גאלו בקשירת קשר ובסחיטה בניסיון לסחוט כסף מאיש עסקים. ב-21 בדצמבר של אותה שנה, הוא נידון לשבע עד ארבע עשרה שנות מאסר.[5] בזמן מאסרו, המשיכו אחיו במלחמתם כנגד משפחת פרופאצ'י. פרופאצ'י עצמו מת אחרי מחלה ממושכת ומאגליוקו הפך דה פקטו לראש המשפחה. עם זאת, ועידת המאפיה לא אישרה את מועמדותו לתפקיד.[6] בניסיון לגרום לראשי שאר המשפחות להכיר בו כמנהיג המשפחה, מאגליוקו הגביר את קצב הלחימה כנגד כנופיית גאלו. האחים גאלו הגיבו בסדרת ניסיונות התנקשויות כנגד אנשיו של מאגליוקו. בסופו של דבר הצליח ריימונד פטריארקה להביא להסכם שלום בין הצדדים. אולם מאגליוקו לא האריך ימים בתפקיד מנהיג המשפחה. בעקבות מלחמת הבננות, הוא נאלץ לפרוש ולהעביר את הנהגת המשפחה לג'וזף קולומבו.

גאלו שוחרר מהכלא ב-11 באפריל 1971. במקביל, הוא הפך לדמות מוכרת בכל רחבי ארצות הברית בעקבות הסרט הקומי "הכנופיה שלא ידעה לירות ישר", אשר בו מגלם ג'רי אורבך דמות של מאפיונר המבוססת בחלקה על גאלו. במקביל, הוא הצהיר שהסכם השלום שנחתם בין אחיו לבין מאגליוקו לא חל עליו מכיוון שהוא נמצא בכלא במהלך המשא ומתן. הוא הודיע שהוא מחדש את המלחמה כנגד קולומבו. קולומבו הציע לגאלו להיפגש כדי לסיים את הסכסוך ביניהם, אולם גאלו דרש מקדמה של 100,000 דולר לפני הפגישה. קולומבו סירב לשלם. ב-28 ביוני נורה קולומבו שלוש פעמים על ידי אפרו-אמריקאי בשם ג'רום א. ג'ונסון. ג'ונסון נהרג מיד על ידי שומרי הראש של קולומבו.[7] קולומבו שרד, אולם נותר משותק עד סוף ימיו. משפחת קולומבו האשימה את גאלו בהתנקשות. המשטרה חקרה את גאלו, אולם הגיעה למסקנה שג'ונסון פעל באופן עצמאי.

ב-7 באפריל 1972, בסביבות השעה 4:30 לפנות בוקר, נכנסו גאלו ומשפחתו לבית אומברטוס באיטליה הקטנה של מנהטן כדי לחגוג את יום הולדתו ה-43 עם אחותו כרמלה, אשתו סינה, בתה ליסה, שומר הראש שלו פיטר "פיט היווני" דיפולאס, וחברתו של דיפולאס. במהלך החגיגה, נורה גאלו למוות. עובדות האירוע אינן ברורות ושנויות במחלוקת, וכך גם זהות הרוצח (או הרוצחים). עם זאת, ישנן שתי גרסאות עיקריות לאירועי אותו לילה. הגרסה הראשונה, נמסרה מפיו של ג'וזף לופארלו, חייל במשפחת קולומבו, וידיד אישי של משפחת קולומבו. לטענת לופארלו, הוא הבחין בגאלו במקרה בבית אומברטוס, והחליט לרצוח אותו כנקמה על הירי בקולומבו. הוא הלך למועדון בשליטת משפחת קולומבו, ואסף שם את פיליפ גמבינו וקרמיין דיביאס, ועוד שני גברים אקראים, חיילים במשפחת פטריארקה. החמישה הגיעו לבית אומברטוס, ובזמן שלופארלי נותר בחוץ, נכנסו הארבעה האחרים וירו בגאלו למוות.[8] עדותו של לופארלי אומתה באמצעות עדותה של אלמנתו של גאלו, שהעידה שהאנשים שירו בבעלה היו ארבעה גברים איטלקים.[9] עם זאת, רבים אחרים העידו שבגאלו ירה אדם בודד. פרט לכך, המשטרה לא הצליחה לאמת אף פרט מעדותו של לופארלי.

גרסה שנייה לאירועים, נמסרה בידי פרנק שירן ("האירי"), שעבד כמתנקש עבור משפחת בופלינו. לטענת שירן, ראסל בופלינו הורה לו לרצוח את גאלו משום שסבר שאורח חייו הראוותני מושך תשומת לב רבה מדי. שירן טען (בזיכרונותיו שהוכתבו לעיתונאי צ'ארלס ברנדט), שהוא נכנס לבית אומברטוס וירה בעצמו בגאלו. גרסתו של שירן זכתה לפרסום בעקבות הסרט "האירי", המבוסס על זיכרונותיו. חלק מהמומחים קיבלו את טענתו של שירן,[10] ולאחר מעשה גם אחד מהנוכחים בליל הירי זיהה את שירן כמתנקש. עם זאת, מומחים רבים פקפקו באמינותה של גרסתו. מייקל פרנזה, לשעבר הקאפורג'ימה של משפחת קולומבו, טען גם הוא ששירן שיקר, והוסיף שהוא "יודע בדיוק מה קרה שם".[11]

שנתיים לאחר מותו, יצא לאקרנים הסרט "ג'ו המשוגע", אשר בו מגלם פיטר בויל את דמותו של גאלו.

קישורים חיצוניים עריכה

  • ג'ו גאלו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים עריכה