ג'יזיהערבית: جزية) היא מס גולגולת שתושבי העולם המוסלמי שאינם מוסלמים (כמו יהודים ונוצרים) צריכים לשלם לשליט מוסלמי, אלא אם הם מתאסלמים, כדי להימלט מענישה, תלוית משטר מקומי אשר כוללת גם הוצאות להורג. בסורה 9 נאמר כי

(28) הוי המאמינים, המשתפים טמאים המה, על כן אל יקרבו עוד אל המסגד הקדוש לאחר השנה הזאת. ואם חוששים אתם פן תיקלעו למחסור, עוד יעשירכם אלוהים בברכה אשר ירעיף עליכם, אם ירצה. אלוהים יודע וחכם. (29) הילחמו באנשים אשר אינם מאמינים באלוהים ולא ביום האחרון ואינם מקדשים את אשר קידשו אלוהים ושליחו, ואינם מחזיקים בדת האמת - אלה בהם אשר ניתן להם הספר - עד אשר ישלמו את הג'יזיה במו ידיהם, בעודם מושפלים.

סורה 9, "הקוראן", תרגומו של אורי רובין

נתינים לא מוסלמים החיים במדינה הנשלטת על פי חוקי האסלאם הוגדרו כד'ימים, ובתמורה לתשלום הג'יזיה יכלו לקיים את דתם ואת חייהם, אך נשארו אזרחים ממדרגה שנייה.

מהות ההשפלה

על המילים "בעודם מושפלים" ניטש ויכוח בין פרשני הקוראן. יש כאלו שהבינו זאת כהשפלת ראש (סימן לכניעות) ויש כאלו שהבינו זאת כהשפלת האדם, בהם איבן חאתם מקורדובה ומחמוד אבן עומד אל-זמח'שרי

"הג'יזיה תגבה בהקנטה בהשפלה. הוא (הד'מי) יבוא בעצמו, ברגלי ולא ברכיבה. שעה שהוא משלם, הוא יעמוד ואילו גובה המס יישב. גובה יאחז בעורפו, ינענע אותו ויאמר: 'שלם את הג'יזיה', ובשעה שהוא משלם, יכה אותו על מפרקתו"

משפטנים שמו דגש על גביית המס, לדוגמה אבו יוסף טען "אין להכות אף אחד מבין אנשי הד'ימה כדי לסחוט את תשלום הג'יזיה, ולא יעמידום בשמש הלוהטת, ולא יעשו דברים נתעבים בגופם, או בדומה לכך. להפך יש לנהוג בהם ברחמנות". בכל מקרה אבו יוסף המליץ על גבייה קפדנית של הג'יזיה: "יש לאסור אותם עד שישלמו את חובם. אין לשחרר אותם ממעצר עד שמס הג'יזיה יתקבל מהם במלואו".

תשלום המס איפשר לדתות הסיבתיות (המכירות בקשר של סיבה ותוצאה) להתקיים לאורך הדורות בתוך "דאר האסלאם" = משכן הכניעות = וסאליזם. זאת בניגוד לדאר אל חארב הוא משכן המלחמה, היא הפררוגטיבה (הזכות היחודית) - של הפיאודלים שהנם מוחמדנים (ממשיכי דרכו של מוחמד בכיבוש והשפטת העולם כמצווה עליו בקוראן ובחדית' שנכתבו לאחר מותו - באשר מעולם לא השאיר אחריו אף פיסת כתב).

ראו גם עריכה

  • ד'ימי
  • יוסף הקר, "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל עמי הארץ": תשלום מס הג'זייה על-ידי חכמים בארץ-ישראל במאה השש-עשרה, שלם ד (תשמ"ד), עמ' 117-63.

קישורים חיצוניים עריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.