ג'יימס גאת'רי
ג'יימס גאת'רי (באנגלית: James Guthrie; 10 ביוני 1859 – 6 בספטמבר 1930) היה צייר סקוטי, הקשור לחבורת גלאזגו. הוא נחשב כצייר של הריאליזם הסקוטי.[1]
 | |
| לידה |
10 ביוני 1859 גרינוק, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
6 בספטמבר 1930 (בגיל 71) Dunbartonshire, הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
Rhu Parish Church, Church Road, Rhu |
| מקום לימודים |
|
| פרסים והוקרה |
מפקד של מסדר הכתר הבלגי |
  | |
ביוגרפיה
עריכהגאת'רי נולד בגרינוק, בנם הצעיר של הכומר ג'ון גאת'רי, מכנסיית האיחוד האוונגליסטי.[2] הוא נרשם במקור לאוניברסיטת גלאזגו כדי ללמוד משפטים, אך ב-1877 נטש זאת לטובת הציור. בניגוד לרבים מבני דורו, הוא לא למד בפריז, היה בעיקר אוטודידקט, אם כי למד תקופה קצרה אצל ג'יימס דראמונד בגלאזגו ולאחר מכן אצל ג'ון פטי בלונדון. ב-1879 הוא עבר ללונדון כדי ללמוד ציור. במהלך הקיץ הוא צייר במקומות כפריים.[3] גאת'רי בילה עם חברו אדוארד ארתור וולטון שהתגורר בצ'לסי.[4]
קריירה
עריכהגאת'רי חי את רוב חייו בגבולות סקוטלנד, מאז 1883 בברוויקשייר, שם צייר כמה מיצירותיו החשובות ביותר, כולל בתו של הינד (1883), וחבריו ללימודים (1884). הוא הושפע מאוד מהריאליסטים הצרפתים, במיוחד ז'ול בסטיאן-לפאג', והיה קשור לחבורת גלאזגו.
ב-1888 הוא נבחר למקורב של האקדמיה המלכותית הסקוטית, וחבר מלא ב-1892. בנובמבר 1902 הוא נבחר פה אחד לרשת את סר ג'ורג' ריד כנשיא.[5] והוא עבר עם משפחתו מגלזגו לאדינבורו. בשנת 1903 זכה לתואר אבירות. כחבר במועדון האמנות של גלאזגו, גאת'רי הציג לעיתים קרובות בתערוכות השנתיות של המועדון.[6]
בשנת 1919 הוזמן גאת'רי על ידי איש הכספים הדרום אפריקאי סר אברהם ביילי, הברונט הראשון, לצייר דיוקן קבוצתי של 17 פוליטיקאים ומדינאים של בריטניה ובעלות בריתה שכיהנו בתפקידם במהלך מלחמת העולם הראשונה. הציור, "מדינאי מלחמת העולם הראשונה", הושלם ב-1930, זמן קצר לפני מותו של גאת'רי. הציור נתרם לגלריה הלאומית לפורטרטים, לונדון. 17 ציורי ההכנה בשמן של גאת'רי נתרמו לגלריה הלאומית של סקוטלנד לפורטרטים.
בשנת 1920, מלך בלגיה העניק לגאת'רי את צלב מפקד מסדר הכתר.[7]
בשנת 1921, הוא הצטרף לאגודה החדשה לאמנות גרפית, והציג איתם ב-1921.
נישואים ומוות
עריכהבסוף שנות ה-80 פגש גאת'רי את הלן ניוטון וויטלאו, אלמנה עשירה הם נישאו ב-1897 וב-1899 נולד בנם תומאס וויטלאו בויד גאת'רי בצ'לסי, לונדון. ב-20 באוקטובר 1912 אשתו נפטרה מסרטן בגיל 52.
גאת'רי מת בבית אבות ב-1930. קברו תוכנן על ידי האדריכל אלכסנדר ניסבט פטרסון.[8]
גלריה
עריכה-
בדרך לבית ספר -
רועת אווזים -
אמצע הקיץ -
מדינאים במלחמת העולם הראשונה
קישורים חיצוניים
עריכה
- ג'יימס גאת'רי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Brian Sewell. The Cabbage Patch Kids" (London Evening Standard, 18 Nov 2010).
- ^ "GUTHRIE, Sir James". Who's Who. Vol. 59. 1907. p. 748.
- ^ Donald Fullarton (14 August 2012). "Leader of the Glasgow Boys". Helensburgh Heritage Trust. Retrieved 18 January 2023.
- ^ "Settlement and building: Artists and Chelsea Pages 102-106 A History of the County of Middlesex: Volume 12, Chelsea". British History Online. Victoria County History, 2004. Retrieved 21 December 2022.
- ^ The Royal Scottish Academy". The Times. No. 36924. London. 13 November 1902. p. 10.
- ^ The Glasgow Herald - Google News Archive Search, news.google.com
- ^ No. 32095". The London Gazette. 22 October 1920. p. 10197.
- ^ Donald Fullarton (14 August 2012). "Leader of the Glasgow Boys". Helensburgh Heritage Trust. Retrieved 18 January 2023.