ג'יימס סטארק
ג'יימס סטארק (באנגלית: James Stark; 19 בנובמבר 1794 – 24 במרץ 1859) היה צייר נוף אנגלי. היה צייר מוביל בבית הספר לציירים בנוריץ', היו לו פטרונים עשירים והוא זכה לשבחים עקביים בעיתונות מחוז נורפוק על הקריירה המצליחה שלו בלונדון.[1]
 | |
| לידה |
19 בנובמבר 1794 נוריץ', הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
24 במרץ 1859 (בגיל 64) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום לימודים |
בית הספר נוריץ' |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ראשית חייו עריכה
ג'יימס סטארק נולד בנוריץ' ב-19 בנובמבר 1794, בנם של מייקל סטארק (1748–1831) וג'יין איבורי. הוא הוטבל ב־30 בנובמבר 1794 בכנסיית סנט מייקל קוסלני בנוריץ'. ג'יימס היה הבן הצעיר מבין שמונה אחים. אביו מייקל סטארק היה צייר יליד סקוטל בעל רקע ספרותי ומדעי ניכר, שניהל עסק של צביעת בדים משלו בנוריץ'. הוא פיתח מספר חידושים בתעשיית הצביעה.
ג'יימס סטארק הראה כישרון לאמנות מגיל צעיר. הוא התחנך בבית הספר נוריץ', שם התיידד עם ג'ון ברני כרום, בנו של האמן (והמורה שלו) ג'ון כרום. שניים מציורי העיפרון של סטארק הוצגו בנוריץ' בשנת 1809, והוא הציג לראשונה בלונדון בשנת 1811, בגיל שבע עשרה, כאשר ציורו "נוף על נהר בנוריץ'" הוצג באקדמיה המלכותית לאמנויות.[2]
בגלל מצבו הבריאותי הלקוי, שהטריד אותו לאורך חייו, שאיפותיו הראשוניות להיות חקלאי מעולם לא מומשו. בשנת 1811 הוא למד במשך שלוש שנים אצל ג'ון קרום. שני מכתבים מקרום לתלמידו המתבגר שרדו: האחד, מ-3 ביולי 1814 שנשלח לביתו של סטארקס בלונדון, מכיל תזכורת להגיש עבודה לתערוכה הקרובה של אגודת האמנים נוריץ'. המכתב השני נחשב על ידי היסטוריונים לאמנות כחשוב, מכיוון שהוא מגלה כיצד קרום הצליח להעביר את הידע שלו לתלמידיו. בין שאר ההצעות, המכתב עודד את סטארק לשקול להשתמש ב"רוחב" רב יותר. קרום היה בעל השפעה חזקה על סטארק, שהיה התלמיד החביב עליו ביותר, ועיסוקו של קרום בתיאור עצים וסצינות חורש הביא את סטארק להפיק סצינות רבות כאלה בעצמו.
הוא נבחר כחבר באגודת האמנים נוריץ' בשנת 1812. הוא הציג במוסד הבריטי בין השנים 1814 ו-1818, וזכה בפרס של 50 לירות שטרלינג בשנת 1818.[3]
קריירה אמנותית עריכה
בשנת 1814, לאחר סיום התמחותו בנוריץ', עבר סטארק ללונדון. שם התיידד והושפע מהאמן ויליאם קולינס. בשנת 1817 הוא הפך לסטודנט באקדמיה המלכותית. במשך תקופה קצרה הוא חלק מקומות מגורים עם צייר הדיוקנאות ג'וזף קלובר. בתקופה זו החל למכור ציורים לפטרונים עשירים: גם המרקיז מסטפורד וגם הרוזנת דה גריי קנו ממנו יצירות.
לאחר שנתיים של לימודים בלונדון, בגלל תנאי בריאות לקויים הוא נאלץ לחזור לנוריץ', שם שהה כמעט עשרים שנה, עד למעברו האחרון מהעיר בשנת 1830. בנוריץ' הקדיש את עצמו לציור הנופים ברחבי העיר ולביצוע סדרת ציורים של נהרות נורפוק, שנחרטו בסופו של דבר ופורסמו בשנת 1834. הוא נחשב במהלך חייו לאחד ממנהיגי בית הספר לציור בנוריץ'. נבחר לסגן נשיא אגודת האמנים נורוויץ בשנת 1828 ונשיא בשנה שלאחר מכן, בתקופה בה החברה נאבקה להמשך קיומה.
בשנת 1840 עבר סטארק לווינדזור, שם התגורר עשר שנים. בתקופה זו בחייו צייר תמונות רבות של הנוף לאורך התמזה ובפארק הגדול של וינדזור, והפיק תמונות של עצים שחשפו את הבנתו הבוטנית.
חיי משפחה ושנים אחרונות עריכה
ב־7 ביולי 1821 נישא לאליזבת יונגון דינמור מקינגס לין. בשנת 1830 עבר ללונדון והתגורר בצ'לסי. אליזבת סטארק נפטרה בשנת 1834, שלוש שנים לאחר לידת בנם, ארתור ג'יימס סטארק. הוא חזר ללונדון בשנת 1849 כדי לקדם את השכלתו האמנותית של בנו והתגורר בקמדן טאון.
ג'יימס סטארק נפטר במרץ 1859. גופתו נקברה בחלקת הקבורה המשפחתית בבית העלמין רוזרי, נוריץ'.
התפתחות כאמן עריכה
_-_View_in_Windsor_Forest_-_980584_-_National_Trust.jpg)
סטארק עבד בעיקר בצבעי שמן, אף שצייר גם צבעי מים, והפיק רישומים בעפרון וגיר. בתחילה הוא עקב אחר מורו ג'ון קרום בהפקת עבודות עם אפורים רכים, בסגנון דומה לזה של "הטחנות החדשות" (1815 בערך). הצלחתו החשובה הראשונה התרחשה באותה השנה, כאשר הציג את "רחצת בוקר".[4] הציור שלו "מבט לעבר גשר ווסטמינסטר" (1818), הנמצא כעת במרכז ייל לאמנות בריטית בניו הייבן שבקונטיקט, מספק אינדיקציה לטכניקה הראשונית של סטארק, אותה תיאר אנדרו המינגוויי כ"סגנון רחב למדי בהשוואה לזה של עמיתיו".
ציוריו המוקדמים של סטארק תארו נופים מסוגננים, המתארים בדרך כלל חורש. בשנת 1825 דיווח המגזין "לונדון" כי נושאיו של סטארק אינם חסרי התפתחות, והוא נטה לצייר בסגנון הציירים ההולנדים מהמאה השבע עשרה כמו מיינדרט הובמה. באמצע 1830, סטארק התרחק מהשפעת ההולנדים.
לא כל מבקריו היו מרוצים: "כרוניקל נורפוק" כתב בשנת 1829 על התרחקותו של סטארק מתאר סצנות אחידות ועבר לשימוש רב יותר בצבעים בהירים ואפקטים מבריקים יותר. על פי המינגוויי, עבודתו בתקופה זו בקריירה האמנותית הצליחה יותר. הרישומים הרבים שהפיק של האזור הכפרי בנורפוק העניקו ליצירותיו רעננות שחסרה בעבר, ומשכה יותר את המבקרים. הציור "קרומר", שהוצג במוסד הבריטי בשנת 1837, הוא דוגמה טובה ליצירה מסוג זה, שמראה את השפעתם של חברו ויליאם קולינס ואמן מנוריץ' ג'ון ת'ירטל.
כמו ציירים רבים מבית הספר נוריץ', סטארק ייצר תחריטים משלו, אך אלה לא הוצגו. מכיוון שבדרך כלל חסר להם תיאור, בהווה קשה לזהות אותם. המאמר על סטארק בשנת 1911 באנציקלופדיה בריטניקה ציין כי "עבודותיו מקסימות דווקא בשל האמת העדינה שלהם".[1]
תערוכות ופרסומים עריכה
ג'יימס סטארק הציג ציורים באגודת האמנים נוריץ', שנחנכה בשנת 1803 וקיימה תערוכות שנתיות כמעט ברציפות עד שנת 1833. שם סטארק הציג 105 יצירות, מתוכן שבעים ושלוש היו נופים וארבע היו נופים ימיים.
במהלך הקריירה שלו היו לו פטרונים עשירים רבים והוא נחשב בלונדון כאמן פרובינציאלי מצליח. העיתונות של נורפוק העניקה לו שבחים באופן עקבי. בשנת 1817, כשהוא רק בן עשרים ושלושה, הוא וחברו ג'ון ברני קרום זכו לשבחים במרקורי של נוריץ' "על צעדיהם הגדולים והמהירים". בנוסף לתערוכות שהוצגו בלונדון ובנוריץ', הציג סטארק את ציוריו בתערוכות רחוקות כמו גלאזגו, אדינבורו ודבלין.
גלריה עריכה
-
קרומר -
מבט מלברט לווסמינסטר -
נוף של חורש -
גשר פאנדרי -
יער אלונים -
נוף נהר -
כבשים בנהר -
אביב ליד גשר בישוף -
בית כפרי בסאסקס -
רציף הריסון בנורביץ'
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Stark, James". Encyclopædia Britannica. 15 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 797.
- ^ Lee, Sidney, ed. (1898). "Stark, James" . Dictionary of National Biography. 54. London: Smith, Elder & Co. pp. 106–7.
- ^ Cundall, H. M. (1920). Holme, Geoffrey C. (ed.). The Norwich School. London, Paris, New York: The Studio Ltd
- ^ Hemingway, Andrew (1979). The Norwich School of Painters, 1803–33. Oxford: Phaidon .pp. 55