ג'לואיט
ג'לואיט (במרשלית: Jaluit) הוא אחד האטולים של איי מרשל שבאוקיינוס השקט. נמצא כ-220 ק"מ דרומית מערבית לאטול מג'ורו בו ממוקמת בירת איי מרשל.
נתונים גאוגרפיים | |
---|---|
מיקום | האוקיינוס השקט |
קואורדינטות | 6°00′00″N 169°34′00″E / 6°N 169.56666666667°E |
שטח | 11.34 קילומטר רבוע |
נתונים מדיניים | |
מדינה | איי מרשל |
אוכלוסייה | 1,788 (2011) |
אזור זמן | UTC+12 |
(למפת איי מרשל רגילה) | |
האטול כולל 144 איי אלמוגים, השטח היבשתי שלו הוא 11.34 קמ"ר, רוב השטח היבשתי נמצא באי הגדול ביותר שגם שמו ג'לואיט. שטח הלגונה 689.74 קמ"ר. בג'לואיט חיים 1788 תושבים (נכון ל-2011).
ב-1874 הכריזה ספרד על בעלותה על איי מרשל כולם וג'לואיט בכללם. ב-1884 העבירה ספרד את בעלותה על האיים לאימפריה הגרמנית שהחזיקה בהם במסגרת גינאה החדשה הגרמנית. בתקופת השלטון הגרמני הוקמו על האטול מספר תחנות סחר. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכלל האטול במנדט הדרום-פסיפי שהעניק חבר הלאומים ליפן. בעקבות מלחמת העולם השנייה עבר האטול לשליטתה של ארצות הברית, עד למתן העצמאות לאיי מרשל בשנת 1986.
תחבורה
עריכהבאטול קיים מנחת, מרובד חצץ, באורך כ-1500 מטר[1]. את המנחת משרתת חברת התעופה של איי מרשל.
אמנת ראמסאר
עריכהב-13 ביולי 2004 נקבעה ג'לואיט כאתר מים בעל חשיבות בינלאומית במסגרת אמנת ראמסאר.