גד אפוטקר

צייר, פסל ואוצר ישראלי

גד אפוטקר (נולד ב-8 בספטמבר 1965) הוא אמן רב תחומי, צייר, פסל, מורה ואוצר ישראלי המתגורר בתל אביב, אשר הציג בתערוכות רבות בארץ ובעולם, ביניהן תערוכות יחיד במוזיאון הלאומי ברג'לו ובגלריה לאמנות מודרנית בפאלאצו פיטי בפירנצה, איטליה.

גד אפוטקר
פירנצה איטליה, גד אפוטקר בצד פסלו פינוקיו, 2003
פירנצה איטליה, גד אפוטקר בצד פסלו פינוקיו, 2003
לידה 8 בספטמבר 1965 (בן 58)
גִּבְעָתַיִם, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור, פיסול עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

גד אפוטקר נולד בגבעתיים להורים ניצולי שואה יוצאי אירופה. אביו היה עו"ד ואמו עבדה במחלקת ההנדסה בעיריית גבעתיים. לאפוטקר אחות אחת שהיא עו"ד. בשנות נעוריו המאוחרות עבר לתל אביב בה הוא מתגורר גם כיום.

כבר בשנות ילדותו המוקדמות, אובחן אצלו כישרון יוצא דופן ברישום ובציור. לאחר שחרורו מהצבא, המשיך אפוטקר ללימודי כלכלה באוניברסיטת תל אביב שם סיים תואר ראשון. עם חזרתו משהות של כשנה בחו"ל, החל לעבוד כמבצע בבורסה לניירות ערך בתל אביב. לאורך כל השנים הללו, צייר אפוטקר כאוטודידקט והציג במספר תערוכות, כאשר תערוכת היחיד הראשונה שלו נערכה עוד בהיותו חייל, בשנת 1985 בבית החייל בתל אביב, בעידוד הצייר וחבר המשפחה איתמר סיאני, שהיה גם למנחה הראשון של אפוטקר בתחום הציור.

בשנת 1996, לאחר פטירת אביו ממחלה קשה, החליט אפוטקר לשנות כיוון ולהקדיש את חייו לתחום האמנות בלבד. הוא עזב את הבורסה לניירות ערך ונסע ללמוד ציור באקדמיה לאמנויות יפות (אנ') בפירנצה, איטליה תחת שרביטו של Prof Adriano Bimbi. שנים אלו באיטליה היוו שנים מעצבות ומכוננות בדרכו האמנותית ובחייו של אפוטקר.

בשנת 2005, שב אפוטקר לישראל לאחר תקופה ארוכה בה התגורר בפירנצה ולאחר שהות בת חצי שנה בניו יורק, ומיקם את הסטודיו שלו ואת מגוריו במרכז תל אביב, שם הוא גר ועובד עד היום. בנוסף, החל ללמד את אמנות הציור והרישום, בקבוצות ובאופן פרטי.

אפוטקר מלמד בבית האמנים בתל אביב, במרכז האמנויות ברעננה ובאופן פרטי, הוא מציג תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות, משתף את תלמידיו בתערוכות קבוצתיות מסוגים ובנושאים שונים ברחבי הארץ ובנוסף, משמש כאוצר תערוכות לאנשים אותם הוא מנחה.

דרכו האמנותית עריכה

סימבוליזם עריכה

 
80X160 מתוך הסדרה הדמות, שמן על בד, 1994

בראשית דרכו האמנותית של אפוטקר התאפיין סגנון הציור שלו במוטיבים פיגורטיביים על גבול הסימבוליזם ועד הריאליזם הפנטסטי. בשנת 1985, במהלך שירותו הצבאי, הציג אפוטקר את תערוכת היחיד הראשונה שלו "פנטזיה" בבית החייל בתל אביב. העבודות בתערוכה נלקחו מתוך 200 עבודות שהתבססו על חלומות של אפוטקר וצוירו במהלך שעות הלילה, בין החלומות. לאורך השנים הבאות, עבד אפוטקר על סדרה בת 30 עבודות שכונתה: "הדמות", ובה צוירה דמות אישה המכוסה כולה בבד הצמוד לגופה ויוצר אפקט פיסולי. המודל ששימש אותו בסדרה זו, הייתה השחקנית והבמאית דורית ניתאי. לעיתים הוצב המודל בסביבת בתים יוצאי דופן בארכיטקטורה התל אביבית, ביניהם בית הפגודה בכיכר אלברט. ציורים מסדרה זו הוזכרו כקשורים לעבודתו המטאפיזית של ג'אורג'יו דקיריקו.

פירנצה עריכה

בהמשך מצייר אפוטקר נושאים פיגורטיביים, בפרט פורטרטים ואת גוף האדם. בשנת 1997 אפוטקר נוסע לפירנצה ללימודי ציור אקדמיים פורמליים ב "אקדמיה לאמנויות יפות בפירנצה", שם הוא נשבה בקסמי אמנות הרנסאנס ואת שמונה השנים הבאות, הוא מקדיש למחקר אמנות. במחקר הוא מתרכז בקשר בין פיסול לציור, במעבר ובמערכת היחסים בין תלת-מימד לדו-מימד, כאשר עבודתו המרכזית בשנים אלו מסוכמת בסדרת ציורים ותחריטים שהם אינטרפרטציה אישית לפסלים ידועים יותר ופחות מתקופת הרנסאנס. סדרה זו מוצגת בשנת 2003 בתערוכת יחיד בשני מוזיאונים:

האחת בהמוזיאון הלאומי ברג'לו, בו מוצגים ציורים של אפוטקר בצד הפסלים העתיקים כמיצב מונומנטלי. תערוכה זו הייתה התערוכה הראשונה במוזיאון, בה הציגו עבודות של אמן שעדיין חי לצד מוצגי המוזיאון.[דרוש מקור] התחריטים מאותה סדרה הוצגו בגלריה לאמנות מודרנית בפאלאצו פיטי. תחריטים אלה היו אינטרפרטציה לפסלים ידועים, בין היתר של בנוונוטו צ'ליני ושל דונטלו.

תערוכת היחיד השנייה של אפוטקר באותה תקופה, נערכה במוזיאון פינוקיו בקולודי (אנ'), בחסות שגרירות ישראל. קולודי היא עיר הולדתו של קרלו לורנציני, מחבר הספר פינוקיו. התערוכה נקראה: "פינוקיו ופינוקיה אטרוסקים", ובה המציא אפוטקר דמות נקבית של פינוקיו, כאשר הפסל המרכזי בתערוכה היה פינוקיו ופינוקיה כאטרוסקים המנסים להתנשק, אך מתנגשים בחוד אפם. מדוע אטרוסקים? לפי תאוריה שפיתח אפוטקר, לורנציני הושפע מפסלים של צלמיות אטרוסקיות שגם להן אופי מחודד.[דרוש מקור]

דיוקנאות עריכה

נושא מרכזי המלווה את אפוטקר לאורך שנים הוא נושא הדיוקנאות. אפוטקר ביצע שלושה פרויקטים מרכזיים בתחום הפורטרטים. הראשון הוא פרויקט ארוך טווח שהתחיל בשנת 2005, במלאת לאפוטקר 40 שנה, כאשר צייר במחברת Moleskin (אנ') כארבעים פורטרטים, כסך שנותיו. בשנת 2015 צייר אפוטקר כחמישים פורטרטים עצמיים במחברות Moleskin כהמשך לפרויקט שהחל בשנת 2005. בכל 10 שנים, מצייר אפוטקר פורטרטים עצמיים בסך שנותיו, כמעין סיכום העשור הקודם בחייו האישיים ובציור.

פרויקט נוסף בנושא הפורטרטים הוא ספריית הפורטומות (פסלי ראשים) מגבס קרמי, אותה יצר אפוטקר בין השנים 2009–2011 ואותה הוא מכנה ג'יפסוטקה מודרנית. בין הפסלים, דמויות בעלות שם בעולם התרבות והאמנות הפלסטית הישראלי. הפסלים נוצרו תוך שיחה חופשית ביו האמן לבין המודל.

"מבט הצידה" היא עבודה עליה עבד אפוטקר בשנים 2016–2017. עבודה זו מורכבת מצילומים במכונת צילום של רישומי עיפרון מקוריים. במהלך הרישום, מביט הצייר במודל דרך מראה ורושם את המודל בעפרון, בעוד המצויר מביט אותה עת על הדף ורואה כיצד נולדת עליו דמותו. גישה זו היא חדשנית בדינמיקה המהותית הנוצרת בין הצייר לבין המצויר. הרישום אורך בין 20 דקות לשעה וכלל ההתרחשות היא מיצג שנקרא "צייר רחוב".

וידאו ארט עריכה

במהלך שנת 2005, יצר אפוטקר במשותף עם פרופסור אנדרי שרף מאוניברסיטת תל אביב, אותו הכיר אפוטקר בעת שהותו בניו יורק. סדרה של עשרה סרטי וידאו. סדרה זו מבוססת על פסלי הצלמיות שיצר אפוטקר בפירנצה ואשר הוצגו במוזיאון קולודי וכן פסל קרמי של 'דובי', אותו יצר אפוטקר על בסיס דמותו של דובי צמר אותו סרגה לו אמו בילדותו, והוא מלווה את המשפחה כשני דורות.

סרטי וידאו אלה נוצרו בעזרת פיתוח ייחודי של פרופסור אנדרי שרף, של העברת גופים תלת־ממדיים פיזיים אל המרחב התלת־ממדי הדיגיטלי.

נופים עריכה

 
אקוורל, נוף מגבעת קוזלובסקי, מתוך קיר אמן פוגה, בית האמנים, ת"א, 2017

בשנת 2015 צייר אפוטקר סדרת ציורי נוף תל אביבי, כפי שמשתקף מגבעת קוזלובסקי בגבעתיים, מקום הולדתו. הסדרה מורכבת מתמונות שמן, רישומי דיו וצבעי מים על נייר. חלק מיצירה זו נקרא גם "ציור מתוך חולשה", על בסיס תאוריה אותה פתח אפוטקר עם השנים, שבה המצייר נמצא במצב מנטלי המשלב את התת-מודע עם המודע, אליו הוא מביא את עצמו בזמן הפעולה הציורית מבלי להפעיל כל אילוץ או כוח.

בשנת 2018 אפוטקר צייר סדרת ציורי הנוף "ריף", אותה הוא מקדיש לאחיינו ובה הוא מצייר כמאה ועשרים אקוורלים של חוף הים התל אביבי, בו העביר את ילדותו ונעוריו.

מגמות ביצירתו עריכה

בהתבוננות רחבת טווח על דרכו האמנותית של אפוטקר ניכרת רבגוניות ואין סגנון אמנותי אחד מוגדר לו הוא מחויב. הוורסטיליות נובעת משליטתו של אפוטקר במדיומים ובסגנונות רבים בתחום האמנות, כאשר הוא משתמש בכל פעם ביכולת אחרת, לשם העברת האמירה הרלוונטית למתבונן באמצעות יצירותיו. לפי אפוטקר אין באמנות אמת אבסולוטית אחת כי אם אמיתות מקבילות, כמו בחיים, כאשר העיקר הוא היות האדם נאמן לעצמו. יצירתו מורכבת מסדרות כאשר הקונספט העומד מאחוריהן הוא שהשלם שווה לסך חלקיו.

מאמרים וקישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גד אפוטקר בוויקישיתוף
  • "היצירה היא יסוד קיומי" - ריאיון עם האמן גד אפוטקר
  • "Divine Love" - מאמר של ד"ר נאוה סביליה שדה, הלדה והברבור בעבודתם של אמנים ערבים ויהודים עכשוויים