גולו מאן

היסטוריון גרמני

גולו מאןגרמנית: Golo Mann;‏ 27 במרץ 19097 באפריל 1994, נולד בשם אנגלוס גוטפריד גולו מאן), היה היסטוריון, מסאי (כותב מסות) וסופר גרמני-אמריקאי, ממוצא יהודי, אשר פעל והשפיע במחצית השנייה של המאה ה-20. חתן פרס גתה לשנת 1985.

גולו מאן
Angelus Gottfried Thomas Mann
גולו מאן בשנת 1978
גולו מאן בשנת 1978
לידה 27 במרץ 1909
מינכן, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באפריל 1994 (בגיל 85)
לברקוזן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Kilchberg cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Angelus Gottfried Thomas Mann עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Wallenstein: His Life Narrated עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
ילדים Hans Beck-Mann עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים (1951)
  • פרס גוטפריד קלר (1969)
  • פרס ארנסט רוברט קורטיוס (1984)
  • מעשן המקטרת של השנה (1979)
  • Bodensee-Literaturpreis (1987)
  • פרס גרימה (1966)
  • מדליית לודוויג תומה (1967)
  • טבעת לסינג (1972)
  • Kulturpreis der deutschen Freimaurer (1972)
  • פרס שילר של מנהיים (1964)
  • אביר במסדר ההצטיינות הלאומי
  • Schweizerische Schillerstiftung
  • צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
  • פרס ביכנר (1968)
  • פרס פונטאנה (1962)
  • פרס לזכר שילר (1977)
  • פרס הנס מרטין שלאייר (1988)
  • אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה
  • אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1981)
  • פרס גתה (1985)
  • אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

גולו מאן היה בנם השלישי של הסופר זוכה פרס נובל לספרות תומאס מאן ושל קטיה מאן, יהודייה שהתנצרה, אחיינו של היינריך מאן ואחיהם של קלאוס מאן ואריקה מאן. בין ספריו החשובים נמנים הביוגרפיה עצומת הממדים אודות חיי אלברכט פון ולנשטיין וכן הספר "ההיסטוריה הגרמנית במאה ה-19 וה-20" שזכה לתפוצה חסרת תקדים באירופה.

לגולו מאן היה הסבר אלטרנטיבי לתיאוריה של חנה ארדנט אודות "הבנאליות של הרוע".[1] מאמרו "אייכמן המעוות" (Der verdrehte Eichmann) שהתפרסם בעיתון "די צייט" ב-1964 מקדיש חלק נכבד לתגובתה של ארנדט לניתוח ההתנגדות הגרמנית לנאציזם. מאן כתב "התיאורים שלך של ההתנגדות הגרמנית מכילים את ההשמצות המקוממות ביותר שהופצו אי פעם על תנועה זו. זוהי אי-אמת שגרדלר, מולטקה, לבר ואחרים מיהרו להציל את המדינה הגרמנית רק לנוכח התבוסה הצפויה ולא פעלו מסיבות מוסריות."[2]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גולו מאן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.