גטו אנטונובקה

גטו אנטונובקה
מידע כללי
מדינה	בלארוס
תאריכים
תאריך הקמה	קיץ 1941
תאריך סגירה	דצמבר 1941

גטו אנטונובקה (מחוז קריצ'ב) (קיץ 1941 - דצמבר 1941) היה גטו יהודי, מקום שבו עשו יישוב מחדש בכפייה של יהודים מהכפר אנטונובקה במועצת הכפר מוליאיצ'י שבמחוז קריצ'ב שבמחוז מוהילב והיישובים הסמוכים, במהלך הרדיפה וההשמדה של יהודים במהלך הכיבוש הנאצי בשטח בלארוס במלחמת העולם השנייה.^[1]^[2]^[3]

כיבוש אנטונובקה והקמת הגטו

הכפר אנטונובקה היה ממוקם בין הכפרים שייבקה ומוליאטיצ'י. לפני המלחמה היה שם קולחוז יהודי ויהודים היוו את רוב האוכלוסייה. הכפר נכבש על ידי כוחות גרמנים ב-16 ביולי 1941.^[4]^[5]

רוב הגברים בגיל הצבא של אנטונובקה, כולל יהודים, גויסו לצבא האדום ביוני 1941. בנוסף ליהודי המקום שלא התפנו או לא יכלו להתפנות, היו גם כמה מקרוביהם שהגיעו עם ילדים לבקר בקיץ באנטונובקה. לאחר הכיבוש, הגרמנים, שיישמו את התוכנית הנאצית להשמדת יהודים, ארגנו גטו בעיירה.^[4]

נאסר על יהודים לעזוב מבלי ללבוש כוכבים בעלי שישה קצוות שנתפרו על בגדיהם החיצוניים, תוך איום במוות. נשלל מהם כל אספקת מזון, סחר במשק חי ועופות. התושבים המקומיים אוימו בעונש מוות על סיוע או מחסה ליהודים. מספר יהודים ניסו לברוח ולהסתתר ביער, אך הם נמצאו ונהרגו.^[4]

הרס הגטו

הגטו באנטונובקה נהרס כתוצאה מכמה "פעולות" (כינוי למעשים שהנאצים עשו - הרג ההמוני ומאורגן).^[6]

הנה אלה שיש עליהם עדות:

ב-14 בנובמבר 1941 בחרו הגרמנים והמשטרה 18 יהודים מקומיים, ביניהם איש זקן בן 90, השאר היו נשים וילדים, כולל תינוקות. כולם נלקחו לבור על יד אחד מסניפי נהר הצ'רנאיה נטופה ונורו למוות.
שלושה ימים לאחר מכן, ב-17 בנובמבר, נלקחו עוד 12 יהודים, הם הובלו אל מקום מלא בבוץ, נאלצו להתפשט ונרצחו.^[7]
ב-19 בדצמבר 1941 לקחו הגרמנים ילדה, זיניידה ורטליב, מאנטונובקה, הובילו אותה לכפר שייבקה, שם פשטו אותה לחלוטין בגורן הקולחוז וירו בה.
שפרנט יעקב ובנו בן ה-13 הסתתרו ביער למעלה משנה וחצי, אך עדיין נתפסו ונורו. חמש ילדות יהודיות בנות 16-17 ברחו לכפר בייבקה, אך הן נתפסו שם ונהרגו.

מקרי הצלה ו"חסידי אומות העולם"

באנטונובקה כיבדו חמישה אנשים בתואר " חסידי אומות העולם " על ידי מכון ההנצחה הישראלי יד ושם "בהכרת תודה עמוקה על הסיוע שניתן לעם היהודי בתקופת השואה": ויקטור לרין, ליליה וסינה (לרינה), מריה פיסארבה, ראיסה פיסארבה ופקלה וסלינה-טקצ'בה - שהצילו את אלנה פייגינה (ורטליב) ומירה נזנסקאיה.

זיכרון

הכפר אנטונובקה נשרף ב-1941 ולא נבנה מחדש. לאחר המלחמה נקברו מחדש יהודי אנטונובקה שנרצחו בבית הקברות היהודי לשעבר. בשנת 2004, תלמידי בית הספר התיכון מוליאיצ'י הקימו אנדרטה בצורת עץ עם ענפים שבורים וכיתוב המציין כי מדובר באנדרטה לכל האזרחים שנרצחו בכפר.

בשנת 2017 הוקמה בכפר מוליאיצ'י ליד בניין מועצת הכפר אנדרטה ליהודי אנטונובקה שנרצחו ב-14 בנובמבר 1941.

פורסמו רשימות לא שלמות של קורבנות רצח העם של יהודים באנטונובקה.

הערות שוליים

^ "Мое местечко\Антоновка". shtetle.com. נבדק ב-2024-06-19.
^ "Murder story of Antonovka Jews in the Antonovka Area".
^ "אנטונובקה ANTONOWKA | מרכז מורשת יהדות פולין". web.archive.org. 2018-05-13. נבדק ב-2024-06-19.
^ ¹ ² ³ "Аркадий ШУЛЬМАН * Arkady SHULMAN. КТО ИЩЕТ, ТОТ НАХОДИТ * THOSE WHO SEEK WILL FIND". web.archive.org. 2017-03-16. נבדק ב-2024-06-19.
^ "אנטונובקה (Antonówka) | האנציקלופדיה של הגטאות". www.yadvashem.org. נבדק ב-2024-06-19.
^ Botvinnik, Marat (2000). Pamâtniki genocida Evreev Belarusi. Minsk: Belaruskaâ navuka. ISBN 978-985-08-0416-7.
^ Yad Vashem (2017-07-04). Murder of Jewish deportees at Antonovka. נבדק ב-2024-06-19.

[1] "Мое местечко\Антоновка". shtetle.com. נבדק ב-2024-06-19.

[2] "Murder story of Antonovka Jews in the Antonovka Area".

[3] "אנטונובקה ANTONOWKA | מרכז מורשת יהדות פולין". web.archive.org. 2018-05-13. נבדק ב-2024-06-19.

[:0-4] ¹ ² ³ "Аркадий ШУЛЬМАН * Arkady SHULMAN. КТО ИЩЕТ, ТОТ НАХОДИТ * THOSE WHO SEEK WILL FIND". web.archive.org. 2017-03-16. נבדק ב-2024-06-19.

[5] "אנטונובקה (Antonówka) | האנציקלופדיה של הגטאות". www.yadvashem.org. נבדק ב-2024-06-19.

[:1-6] Botvinnik, Marat (2000). Pamâtniki genocida Evreev Belarusi. Minsk: Belaruskaâ navuka. ISBN 978-985-08-0416-7.

[7] Yad Vashem (2017-07-04). Murder of Jewish deportees at Antonovka. נבדק ב-2024-06-19.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]