פתיחת התפריט הראשי
גייוואן הניצב אל מול מגש תה.

גייוואן (מילולית: "קערה עם מכסה"; באנגלית: Gaiwan; נקרא גם ז'ונג; בסינית פשוטה: 盖碗; בסינית מסורתית: 蓋碗) הוא כלי סיני המורכב מקערה, צלוחית ומכסה, ומשמש לחליטת עלי תה ולשתיית התה לאחר־מכן. הכלי הומצא בתקופת שושלת מינג.

היסטוריהעריכה

לפני שושלת מינג (1368–1644), תה נצרך בדרך־כלל ישירות מן הקערה שבה הוא היה מוכן. אשף התה ליו-יו הסביר שקערה מיוחדת זו צריכה להיות גדולה דיו על מנת לאפשר לבצע בה את הפעולות הנדרשות לצורכי החליטה, אך קטנה מספיק כדי שיהיה נוח לאחוז בה לצורך שתיית התה. המונח עבור הכלי שענה על הדרישות האלו היה צ'וואן (茶碗; שפירושו "קערת תה"). השינויים שחלו במהלך שושלת מינג הן בטקס התה והן בהכנת התה הם אלו שהולידו את הגייוואן.

עיצובעריכה

כלי הגייוואן מורכבים משלושה חלקים: צלוחית, קערה ומכסה. הם מיוצרים ממגוון רחב של חומרים, בהם פורצלן וזכוכית. כלי גייוואן העשויים מחימר ייסין או מירקן מוערכים במיוחד בקרב אספני תה. כלים אלו נוטים להיות קטנים, עם נפח של כ־100–150 מ"ל.

מטרת הכליעריכה

הגייוואן נחשב טוב במיוחד עבור חליטת תה בעל טעמים וניחוחות עדינים, כמו תה ירוק ותה לבן, למרות שבמקרים אלה לא נעשה שימוש במכסה. הרבגוניות של הגייוואן ניכרת במיוחד בהכנת חליטות של תה אולונג בגלל יכולתו המיוחדת של סוג זה להחלט מספר פעמים [דרושה הבהרה], אך ניתן להשתמש בגייוואן עבור כל סוג של תה. הגייוואן חשוב בטעימות תה בזכות המשטח הפתוח והמזוגג שלו: עצם המשטח הפתוח מאפשר לצפות בתה בזמן שהוא נחלט, ועצם היותו מזוגג מונע משינוי הטעם והארומה של התה בזמן החליטה. המכסה של הגייוואן מאפשר לחלוט את התה בקערה ולשתות ישירות ממנה (באופן מסורתי המכסה משמש על מנת לחסום את העלים ובעצם־כך להקל על השתייה), או לצקת את התה לתוך מכולה נפרדת.

גייוואן היא השיטה המועדפת לחליטת תה ירוק ותה לבן, שכן הפורצלן הקיים בגייוואן קולט את החום ואינו גורם נזק לתה. שיטה זו מתאימה פחות עבור חליטת תה שחור, שכן המכסה הגדול מאפשר לחום לברוח מהר מדי בזמן תהליך החליטה. כלי הגייוואן נפוצים במיוחד בצפון סין לחליטת סוגי תה ריחניים, דוגמת תה יסמין.

דרך שימושעריכה

בדרך כלל המשתמש יאחז את שלושת החלקים בו־זמנית בעזרת שתי ידיו. את הצלחת נהוג להחזיק עם אצבעות יד ימין, בעוד האגודל מונח על קצה הקערה. יד שמאל מחזיקה המכסה, אשר משמש לסינון עלי התה טרם השתייה. צורת שימוש זו לרוב דורשת אימון, שכן הנוזל שבכלי נוטה להיות חם.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גייוואן בוויקישיתוף