גירוש מהצבא
גירוש מהצבא הוא אחד העונשים שרשאי להטיל בית דין צבאי בצה"ל על חייל שדרגתו אינה נמוכה מסמל ונדון למאסר. העונש של גירוש מהצבא יוטל בנוסף לעונש המאסר או במקומו.
הסמכות להטיל עונש זה מופיעה בסעיף 27 לחוק השיפוט הצבאי. סעיף 28 לחוק קובע: "גירוש מן הצבא גורר אחריו גם שלילת הדרגה הצבאית של הנדון".
עונש זה הוטל במקרים מעטים בלבד, משום שבתי הדין הצבאיים ראו בו "אמצעי ענישה נדיר וחריג בחומרתו מכלל אמצעי הענישה המסורים בידי בתי-הדין הצבאיים".[1] הסיבה לכך היא שעונש זה נושא בחובו ענישה כפולה: לצד ממד משמעותי של קלון וביזוי, כאשר המדובר במשרת קבע – נושא עונש הגירוש גם ממד כלכלי מובהק, שכן לעונש זה מתלווה שלילת הדרגה הצבאית של הנדון, ולצידה שלילה של כל זכויות הגימלה.
בהתאם לכך, העונש הוטל בשתי קטגוריות של מקרים:
- עבירות העלולות לפגוע במישרין או בעקיפין בביטחון המדינה, במובנו הרחב של מושג זה.
- עבירות הטומנות בחובן יסוד בולט של חרפה או של קלון עד כי הדעת אינה סובלת שאותו אדם ימשיך להימנות על המסגרת הצבאית ויוסיף לשרת בצה"ל.[2]
מקרה בולט של הטלת עונש גירוש מהצבא הוא מקרהו של תא"ל רמי דותן, ראש להק הציוד בחיל האוויר, שהורשע "בפרשיות שחיתות שאין להן תקדים בהיקף ובחומרה בתולדות המשפט בצה"ל", ובהן קבלת שוחד.[3]
הערות שוליים
עריכה- ^ ע/117/05 אל"ם זאהר נ' התובע הצבאי הראשי, ניתן ב-29 בספטמבר 2006
- ^ ע/440/81 סרן יוסף נ' התובע הצבאי הראשי, ניתן ב-1982
- ^ מ/1/91 התובע הצבאי הראשי נ' תא"ל דותן, ניתן ב-1991