גלגלניים

גלגלניים (שם מדעי: Araneidae) היא משפחה בסדרת העכבישאים. שמה נגזר מרשתות הציד בעלות מתווה הגלגל אשר טווים מרבית מיניה. המשפחה היא השלישית בגודלה מבין משפחות העכבישאים, אחרי הקופצניים (Salticidae) והערסלניים (Linyphiidae), עם מעל ל-3,000 מינים המסווגים ב - 180 סוגים[1] שתפוצתם בכל העולם מלבד בקטבים. ביותר ממחצית הסוגים של הגלגלנים, הנקבה גדולה פי שתיים או יותר מהזכר (דו-צורתיות זויגית).[2] השרידים הקדומים ביותר של עכביש גלגלני הם של Mesozygiella dunlopi מתקופת הקרטיקון התחתון שהשתמר בענבר מאזור ספרד.[3]

קריאת טבלת מיוןגלגלניים
Green tent spider.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: עכבישניים
סדרה: עכבישאים
תת־סדרה: אופיסתותלה
משפחה: גלגלניים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Araneidae
קלרק, 1757
תחום תפוצה
מפת תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התנהגותעריכה

טווית רשת גלגלעריכה

העכביש מתחיל את טווית הרשת בחיבור של קצה קור לעצם כלשהו, ואז הוא רוכב על גבי הקור הנישא ברוח עד שהוא מגיע לעצם נוסף, אליו הוא מחבר את קצה הקור השני ומותח אותו בצורה אופקית. אחר-כך מוריד העכביש קור נוסף במאונך מאמצע הקור הראשון ליצירת צורת האות T, ומותח באמצעות הקור השני את הראשון עד להיווצרות צורת האות Y. מנקודת החיבור של שלושת הקווים שנוצרו מותח העכביש קורים נוספים ממשי שאינו דביק - קורים שיהוו את חישורי הגלגל. לאחר מכן, העכביש טווה קור לא דביק בצורת ספירלה, מנקודת המרכז החוצה, ובהגיעו כמעט לקצה הקורים הרדיאלים, הוא מתחיל להניח קור דביק באופן ספירלי מהחוץ פנימה עד הגיעו למרכז. יש מינים המשאירים את הספירלה הלא דביקה ואחרים מורידים אותה ומגלגלים אותה בו בזמן שהם טווים את הספירלה הדביקה.[4]

עוד משפחות עכבישאים נוספות שבין מיניהם יש טווי רשת גלגלית הם:

פגיוניים - טווים בדרך-כלל רשתות אופקיות מעל פני המים.

נפיליים - משפחה חדשה יחסית (ככל הנראה היא תת-משפחה של גלגלניים), בעלי רשתות ענק.

גבנניים - משפחה ששיכת לעכבישים היוצרים קורים קריבלטים (cribellate spiders).

לכידת טרףעריכה

מרבית הגלגלניים טווים רשת אנכית, המתאימה ללכידת חרקים מעופפים. כאשר חרק נלכד ברשת, העכביש חש בתנודות בקורים ומזהה את מיקום החרק במרחב רשת הגלגל. העכביש אץ אל הטרף, משתק אותו בנשיכתו, ועוטף אותו בקורי משי. במקרה של חרק ארסי או מסוכן, כגון צרעה, ייתכן שהוא יעטף לפני הנשיכה.[5]

לא כל בני המשפחה טווים רשתות. עכבישי הבולאס - עכבישים בני הסוג Mastophora ביבשת אמריקה, הסוג Cladomelea ביבשת אפריקה, והסוג Ordgarius ביבשת אוסטרליה, למשל, תולים כדור דביק של משי על קור קצר המוחזק ברגל קדמית, ומפרישים פרומון הדומה לפרומון המין שמפרישות נקבות של עשים ממינים מסוימים. הפרומון מושך עש זכר, והעש נדבק לכדור ואז מושך אותו העכביש אליו על-מנת לאוכלו.[6]

התנהגות מיניתעריכה

התנהגות מינית בגלגלנים כוללת מספר שלבים. ראשית, הזכר הבוגר נמשך לנקבה הנמצאת על רשת הגלגל שלה בעזרת פרומונים המופרשים על הקורים או נישאים על ידי זרמי אויר. כאשר הוא מגיע לרשת של הנקבה, הוא מתחיל ב"ריקוד" חיזור. הוא פורט בקורים, מרעיד את הבטן (אופיסתוסומה), ומנסה להתקרב לנקבה. ישנם מיני גלגלניים שבהם הזכר חותך חלק מקורי הרשת ומותח קור משי משלו ומבצע ריקוד חיזור כדי למשוך את הנקבה ממרכז הגלגל אל הקור שעליו הוא נמצא. ההזדווגות נעשית ברגע שהנקבה מאפשרת לזכר להגיע עם הבחנינים (פדיפלפים) לפתחי המין בקדמת בטן הנקבה. הזכר מעביר זרע שאגר בתוך שני הפדיפלפים, המשמשים אבר מין משני, לפתחי מין זוגיים של הנקבה. הזרע נאגר בכיסי זרע (ספרמטקה) בבטן הנקבה ויכול לשמש להפריית מספר הטלות. התנהגות החיזור של הזכר, על שלביה השונים, מעבירה מידע לנקבה אודות המין של הזכר ואודות טיבו, ומאפשרת לנקבה להחליט אם לקבל או לדחות אותו. במינים אחדים, בזמן ההזדווגות, הזכר משאיר חלק מהבחנין בתוך פתח המין של הנקבה, דבר שעשוי למנוע ממנה להזדווג עם זכר נוסף, אבל גם מונע מהזכר להזדווג שנית. לעיתים הזכר אינו שורד אחרי ההזדווגות ונטרף על ידי הנקבה.[7]

גלריהעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • עריכה: עזריה אלון, החי והצומח של ארץ-ישראל, משרד הביטחון, רמת-גן, 1985, גרשום לוי, סדרת העכבישאים (Araneae),פרק 2, עמ' 30–64.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גלגלניים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Natural History Museum Bern, NMBE - World Spider Catalog, באתר wsc.nmbe.ch (באנגלית)
  2. ^ Gustavo Hormiga, Nikolaj Scharff, Jonathan A. Coddington, The Phylogenetic Basis of Sexual Size Dimorphism in Orb-Weaving Spiders (Araneae, Orbiculariae), Systematic Biology 49, 2000-09-01, עמ' 435–462 doi: 10.1080/10635159950127330
  3. ^ Gustavo Hormiga, Nikolaj Scharff, Jonathan A. Coddington, The Phylogenetic Basis of Sexual Size Dimorphism in Orb-Weaving Spiders (Araneae, Orbiculariae), Systematic Biology 49, 2000-09-01, עמ' 435–462 doi: 10.1080/10635159950127330
  4. ^ Rainer F. Foelix, Biology of Spiders, New York, USA: Oxford University Press, Third edition, 2011, עמ' 167-175
  5. ^ Rainer F. Foelix, Biology of Spiders, New York, USA: Oxford University Press, 3rd edition, 2011, עמ' 209-211
  6. ^ Kenneth V. Yeargan, Ecology of a bolas spider, Mastophora hutchinsoni: phenology, hunting tactics, and evidence for aggressive chemical mimicry, Oecologia 74, 1988-01-01, עמ' 524–530 doi: 10.1007/BF00380049
  7. ^ Jutta Schneider and Maydianne Andrade, Spider Behaviour: Flexibility and Versatility, עריכה: Marie Elisabeth Herberstein, New York: Cambridge University Press, 2011, פרק 7, עמ' 215-227