גלן מקוויןאנגלית: Glenn McQueen; ‏24 בדצמבר 1960 - 29 באוקטובר 2002) היה אנימטור קנדי שעבד בחברת PDI ובסטודיו ההנפשה פיקסאר. במהלך חייו עבד מקווין כאנימטור בסרטי ההנפשה באג לייף, צעצוע של סיפור, מכוניות, מוצאים את נמו ומפלצות בע"מ.

גלן ג'ון מקווין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 בדצמבר 1960
טורונטו, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 באוקטובר 2002 (בגיל 41)
ברקלי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Glenn John McQueen עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה קולג' שרידן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1991 – נובמבר 2001 (כ־10 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע אנימטור
תואר מכללת שרידן
בת זוג טרי מקווין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

גלן מקווין נולד ב-24 בדצמבר 1960 בטורונטו, אונטריו, קנדה. ב-1985 סיים מקווין את לימודיו במכללה הקנדית "מכללת שרידן", לאחר שסיים את לימודיו קיבל מהמכללה מלגה וטס למכון למעבדות גרפיקה, מחשבים וטכנולוגיה שבניו יורק, שם עבד כראש מחלקת ההנפשה הממוחשבת.

ב-1991 הצטרף מקווין לחברת "PDI" ושם עבד כאנימטור במספר סרטים וסדרות טלוויזיה. ב-1994 עזב את "PDI" והצטרף לסטודיו ההנפשה "פיקסאר", במהלך עבודתו בפיקסאר פיקח על עבודת ההנפשה של סרטים רבים שהיוו את ההצלחה המוקדמת של פיקסאר כגון צעצוע של סיפור, צעצוע של סיפור 2, באג לייף ועוד.

בנוסף, מקווין שימש עד מותו כחבר באקדמיה האמריקאית לקולנוע.

מוות והנצחה עריכה

מקווין מת ממלנומה באוקטובר 2002 במהלך עבודת ההנפשה על הסרט מוצאים את נמו.

עמיתיו לפיקסאר בחרו להנציח את מקווין במספר דרכים. הסרט מוצאים את נמו שעליו עבד בימיו האחרונים הוקדש לזכרו ובמהלך הקרדיטים הופיעה מחווה למקווין. מקווין זכה לעבוד מעט על הסרט מכוניות לפני מותו וחבריו החליטו לקרוא לדמות הראשית על שמו, לייטינג מקווין[1][2][3]. מייסד פיקסאר, ג'ון לאסיטר, אמר על מקווין לאחר מותו כי הוא "הלב והנשמה של מחלקת ההנפשה" וגם כי "גלן לא נעלם מאיתנו, הוא עדיין אצל כל אחד מאיתנו בחיים"[1].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה