גנבת רכב
עבירת רכוש שבה נגנב כלי רכב ממונע
גנבת רכב היא עבירת רכוש שבה נגנב כלי רכב ממונע[1].
בישראל המטרות הנפוצות לגנבת רכב הן[דרוש מקור]:
- לצורך הגעה ממקום למקום, או לשם ביצוע עבירה אחרת שלאחריה הרכב יינטש, בדרך כלל בתוך שעות אחדות. עבירה זו אינה נחשבת "גנבה" לעניין חוק העונשין ומשטרת ישראל מגדירה אותה שַׁבּלָ"ר - שימוש ברכב ללא רשות הבעלים.
- לפירוק ומכירה כחלקי חילוף.
- לצורך שימוש בכלי הרכב בזהות מזויפת.
בשנת 2021 נפתחו בישראל 13,720 תיקי פשיעה עבריינית בגין "גניבה - שימוש רכב ללא רשות"[2].
בישראל העונש על גנבת רכב הוא שבע שנים על פי סעיף 413ב בחוק העונשין הקובע: ”הגונב רכב, דינו – מאסר שבע שנים. הנוטל רכב ללא רשות מבעליו, והוא מעבירו למקום אחר או לאדם אחר בנסיבות המצביעות על כוונה שלא להחזירו לבעליו, אף אם עשה כל אחד מאלה על-ידי אחר, דינו – כדין גונב רכב.”
שימוש באימובילייזר מקטין גנבות רכב[3].
קישורים חיצוניים
עריכה- עו"ד יוסף ויצמן, רכב חברה נגנב, מי אשם?, באתר כיכר השבת, 7 באפריל 2015
דניאל שמיל, "אתה רואה בטיקטוק רכב גנוב למכירה, ומה שעולה כאן 100 אלף שקל שווה שם 15 אלף", באתר TheMarker, 5 בינואר 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ מיכל אביב, גניבת רכב: מה העונש על עבירה פלילית של פריצה לרכב?, באתר דין – עורכי דין ומידע משפטי בישראל. 23 במאי 2016
- ^ משטרת ישראל, השנתון הסטטיסטי, 2021
- ^ Jan C. van Ours, Ben Vollaard, The Engine Immobiliser: A Non‐starter for Car Thieves. The Economic Journal, Volume 126, Issue 593, June 2016, Pages 1264–1291
