גרברט יפרמוב

גרברט אלכסנדרוביץ' יפרמוברוסית: Герберт Александрович Ефремов; נולד ב-15 במרץ 1933) הוא מדען סובייטי ורוסי, מעצב רקטות וציוד חלל. מנכ"ל כבוד, ומתכנן כבוד ראשי של משינוסטרויניה. פרופסור באוניברסיטה הטכנית הממלכתית המוסקבאית ע"ש באומן (אנ'). בשנת 2020 הוענק ליפרמוב עיטור אנדריי הקדוש, העיטור הגבוה ביותר ברוסיה.[1]

גרברט יפרמוב
Herbert Efremov.png
לידה 15 במרץ 1933 (בן 89)
רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה הטכנית הבלטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק המוסד לתעופה במוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הוא נולד בכפר קטן באזור וולוגדה, ונקרא על שמו של הסופר הרברט ג'ורג' ולס. בשנת 1950 החל לימודי הנדסה בלנינגרד, וסיים אותם בשנת 1956 ונקלט במשרד לתכנון נשק בו עובד כל חייו.

הרברט אפרמוב היה מעורב ישירות ופיקח על יצירתם של:

  • מערכת עם טילי שיוט לירי לעבר מטרות קרקעיות (P-5, P-5D, S-5, "מטאוריט");
  • מערכות נגד ספינות (P-6, P-35, Progress, אמטיסט, מלאכיט, בזלת, וולקן, גרניט, אוניקס);
  • טיל שיוט ימי "יאחונט" (גרסת יצוא של "אוניקס");
  • טיל שיוט ימי "BrahMos" (אנ') (עבור הצי ההודי)[2];
  • מערכות טילים אסטרטגיים עם טיל בליסטי בין-יבשתי UR-100 (אנ'),UR-100N (אנ');
  • תחנות חלל אוטומטיות "Almaz" (אנ');
  • רכב שיגור "סטרלה" (אנ');
  • חללית קטנה "קונדור-אי" ו"רוסלן".
  • ראש נפץ היפר-סוני "אוונגרד" (אנ') עבור טיל בליסטי בין-יבשתי

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גרברט יפרמוב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.