גרייט וסטרן (אונייה, 1838)
אוניית הקיטור "גְּרֵייט וֶסְטֶרְן" (באנגלית: SS Great Western) הייתה אוניית משוטה בריטית עשויה עץ שהושקה ב-1838. היא תוכננה על ידי המהנדס הבריטי איזמבארד ברונל להפלגות נוסעים סדירות בין בריסטול וניו יורק, ונחשבת לאוניית הקיטור הטרנס-אטלנטית הייעודית הראשונה, כזו המסוגלת לחצות את האוקיינוס בכוח מנועיה בלבד, ללא עזרת מפרשים.
 | |
| "גרֵייט וֶסְטֶרְן", ליתוגרפיה מ-1838 באוסף המוזיאון הימי הלאומי, גריניץ'. | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | אוניית משוטות |
| צי | צי הסוחר הבריטי |
| דגל הצי |
 |
| חברת ספנות |
Great Western Steamship Company (1837-1847) Royal Mail Steam Packet Company (1847-1855) ממשלת בריטניה (1855–1856) |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | ויליאם פטרסון, בריסטול, אנגליה |
| תחילת הבנייה | 26 ביוני 1836 |
| הושקה | 19 ביולי 1837 |
| תקופת הפעילות | 8 באפריל 1838 – אוגוסט 1856 (כ־18 שנים) |
| אחריתה | נגרטה, אוקטובר 1856 |
| מלחמות וקרבות | מלחמת קרים |
| מידות | |
| הֶדְחֶק | 2,300 טון[1] |
| תפוסה | ברוטו 1,230 טון, נטו 679 טון |
| אורך | אורך כללי 236 רגל (72 מ') |
| רוחב | רוחב כולל תיבות המשוטות 59.6 רגל (18.2 מ') |
| עומק הספנה | 23.1 רגל (7 מ') |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | 8.75 קשר |
| גודל הצוות | 52 איש (בהפלגה השנייה) |
| מספר נוסעים | 148 נוסעים (ו-200 טון מטען); 300 איש כנושאת גייסות |
| מספר תרנים | 4 |
| סוג המעטה | מעטה סקונר עם מפרשים עיליים |
| הנעה | מנוע קיטור זרועות צידיות מתוצרת מודסלי, 2 צילינדרים, הספק אינדיקטורי כ-750 כוחות סוס; ארבע דודי קיטור, לחץ עבודה 5 ליברות. |
| צורת הנעה | משוטות צדיות עם להבים קבועים, 15 סיבובים בדקה. |
| כמות הדלק | 800 טון פחם, שהספיקו לכ-25 ימי הפלגה במלוא המהירות |
בעקבות הצלחתה המסחרית של "גרייט וסטרן" תכנן ברונל אונייה חדשנית ופורצת דרך נוספת, "גרייט בריטיין" (1843), אוניית מדחף טרנס-אוקיאנית עשויה ברזל והיא אוניית הנוסעים המודרנית הגדולה הראשונה בעולם. "גרייט וסטרן" התמידה בהפלגותיה לניו יורק במשך שמונה שנים, וב-1847 נמכרה לחברת אוניות הדואר המלכותי Royal Mail Steam Packet Company (אנ'). בשנים 1847–1855 ערכה האונייה הפלגות סדירות מסאות'המפטון לאיי הודו המערבית ואחר כך הושבתה. ב-1855, במהלך מלחמת קרים, חכרה ממשלת בריטניה את האונייה להובלת גייסות אל זירת הלחימה וממנה, ובאוגוסט 1856 היא הוחזרה לבעליה, נמכרה ונגרטה.
לקריאה נוספת
עריכה- Corlett, Ewan (1975). The Iron Ship: the Story of Brunel's SS Great Britain. Conway.
- Doe, Helen (2017). The First Atlantic Liner: Brunel's Great Western Steamship. Gloucestershire, Amberley Publishing.
- Dumpleton, Bernard and Muriel Miller (2002). Brunel's Three Ships. Intellect Ltd.
- Farr, Grahame (1963), The S.S. Great Western: The First Atlantic Liner. Bristol Historical Association pamphlets, no. 8, 1963. Digitized copy in Internet Archive.
- Gibbs, Charles Robert Vernon (1957). Passenger Liners of the Western Ocean: A Record of Atlantic Steam and Motor Passenger Vessels from 1838 to the Present Day. John De Graff.
- Rolt, L. T. C. (1970). Victorian Engineering. Allen Lane. The Penguin Press.
- "Accidental death". Bristol Mercury. No. 2478. Bristol. 19 August 1837.
קישורים חיצוניים
עריכה
- Conebeare, John (2011). "Thomas Guppy (1797–1882)" in: Engineers Walk, Retired Professional Engineers' Club – Bristol.
הערות שוליים
עריכה- ^ כל הנתונים על פי: Farr (1963), pp. 6–7, 10.
