דגש

דָּגֵשׁ הוא סימן ניקוד בעברית, שנראה כמו נקודה בתוך האות.

אף שתפקידיהם שונים, הדגש זהה בצורתו למפיק ולשורוק. במחשבים, שלושת הסימנים מיוצגים באמצעות אותו תו יוניקוד, HEBREW POINT DAGESH OR MAPIQ (מס' U+05BC).

ניתן לסמן במפורש את חוסר הדגש באמצעות הסימן רפה, שנראה כמו קו מעל האות. הסימן הזה היה בשימוש נרחב בכתבי יד עבריים עתיקים והוא משמש בכתיב תקני של יידיש, אבל בעברית החדשה השימוש בו נדיר.

סוגי הדגש

• דגש קל, מורה על שינוי איכותי בהגיית אות. נקרא גם קשיין. הדגש הקל נכתב רק באותיות בג"ד כפ"ת כאשר הן באות בראש מילה או אחרי שווא נח, למשל במילה כַּפְתּוֹר. כיום, אין הבדל איכותי בהגיית צורתן הדגושה והרָפָה של אותיות גד"ת.
• דגש חזק, מורה על הגיית האות ככפולה. נקרא גם כפלן ומכפל. הדגש החזק יכול לבוא בכל האותיות למעט האותיות הגרוניות, אהחע"ר (למעט פעמים אחדות במקרא). בעברית החדשה המדוברת הוא משנה רק את הצליל של האותיות בכ"פ, כמו הדגש הקל. דגש חזק יכול להיות תבניתי או משלים:
  • הדגש התבניתי טבוע במשקל או בבניין של המילה. למשל במילה שַׁפַּעַת יש דגש באות פ משום שבמשקל קַטֶּלֶת תמיד חייב להיות דגש באות האמצעית של השורש.
  • הדגש המשלים נובע מהתלכדות עיצורים. למשל, במילה לְהַפִּיל, האות נ מהשורש נ־פ־ל מתלכדת עם האות פ, וכתוצאה מזה יש דגש באות פ.

הקלדה

כך מקלידים את הדגש במערכות הפעלה שונות:

• Windows 8 וגרסאות חדשות יותר, ומערכות לינוקס (ת"י 1492 2012): צירוף של מקש Alt ימני והאות ד
• Windows 7 וגרסאות ישנות יותר: בזמן ש־Caps Lock דלוק, לחיצה על Shift-= (סימן שווה)
• macOS‏: Alt והאות ת
• אנדרואיד (מקלדת Gboard): הקשה ארוכה על האות ד.