דדו איוואן

דדו איוואןמקדונית: Дедо Иван) היה עיתון מקדוני לא חוקי, שהיה שייך למפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה בקומאנובו.[1] העיתון פורסם בין 15 באוגוסט ל-15 בספטמבר 1941 ונכתב בניב קומאנובו (אנ')‏.[2][3] בסך הכל, העיתון פרסם 3 גיליונות. העורך הראשי של העיתון היה אפוסטול זורדומיק-טולי, וחברי מערכת המערכת היו בויאן זפירובסקי (מק'), פנצ'ה פשב (מק'), קוצ'ו פופוב (בול') ולזר סוקולוב (מק')‏.[4] המהדורה הראשונה הודפסה בביתו של יורדן צ'קוב-דיין (מק').

Internet-news-reader.svg דדו איוואן
Дедо Иван
עמוד השער של הגיליון השלישי
עמוד השער של הגיליון השלישי
תאריכי הופעה 15 ביולי 1941 – 15 בספטמבר 1941 (9 שבועות) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה ניב קומאנובו, מקדונית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כפי שנכתב בעיתון עצמו, מטרת העיתון הייתה:[5]

עיתון זה יהווה עמוד תווך כאשר כל מי שהוא ישר יתאסף, כל מי שרוצה להילחם למען שחרור מקדוניה מכובשים זרים...

בקשר לשם העיתון, במאמר "הציבור הכל ישר" (במקדונית: На сета чесна јавност), בגיליון הראשון של ה-"דדו איוואן", שיצא ב-15 באוגוסט 1941, נכתב כי: "בתודה לברית המועצות - דדו איוואן - הכריזה לראשונה בפומבי בפני כל העולם כי לעם המקדוני יש את הזכות לחופש ולשוויון עם כל העמים האחרים וכי היא מציעה עזרה לצבא האדום, ששובר כעת את הלוע הפשיסטי הגרמני הרוצח עם אגרוף ברזל. מאותה תודה, אנו מעניקים לעיתון זה את שמו העממי של מגן ברית המועצות שלנו - דדו איוואן."[6]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Документи за Народноослободителната војна и Народната револуција во Куманово и Кумановско 1941-1942, (второ дополнето издание), Куманово, мај 1980, 83–181.
  2. ^ Д-р Боро Мокров, Развојот на македонскиот печат и новинарство (од првите почетоци до 1945 година), Скопје, 1980, 403–406
  3. ^ Јордан Цеков - Дане, „Бојан Зафировски - Бојчо“, Скопје, 2006, 23 стр.
  4. ^ Зборник трудови од историјата на македонскиот печат, Скопје, 1987, 271–281
  5. ^ ДАРМ – Скопје, инв. бр. 240
  6. ^ Јордан Цеков - Дане, „Бојан Зафировски - Бојчо“, Скопје, 2006, 24 стр.