דוגזהיפנית: 土下座; באנגלית: Dogeza) היא תנוחה שמקורה בקוד הנימוס היפני, שמשמעה כריעה והשתחוויה אפיים ארצה לעבר אדם אחר, עד כדי נגיעה של ראש המשתחווה ברצפת הקרקע.[1][2][3] תנוחה זו נעשית כאשר מישהו רוצה להביע כבוד לאדם בעל מעמד גבוה ממנו, או כדי להביע התנצלות עמוקה עבור אדם, ולהראות לו שרצונו הוא לטובתו ואין לו כוונה להזיק לו.

שני שלבים בביצוע הדוגזה

המונח נמצא בשימוש בפוליטיקה היפנית תחת הביטוי "土下座外交" (מבוטא: dogeza-gaikō) אשר מתורגם ל"דיפלומטיה מתרפסת" או "מדיניות חוץ מתרפסת".[4][5][6] באופן כללי, דוגזה מתורגמת למילים כגון "השתטחות"[2], "השתחוות" או "התרפסות".[1]

המשמעות של ביצוע הדוגזה עריכה

בתודעה החברתית היפנית כיום, מעשה הכריעה על הקרקע והשתחוויה בתנוחת הדוגזה, הוא מעשה נדיר יחסית, שנעשה בו שימוש רק על ביצוע התנהגות לא ראויה שסטתה באופן קיצוני מההתנהגות הנורמטיבית. התנוחה נעשית כחלק מהבעת הצער והחרטה על מעשיו, על הטרחה והפגיעה שגרם לאדם אחר לעבור. על ידי ביצוע הדוגזה והתנצלות בפני מישהו שהוא פגע בו, בדרך כלל לאדם הנפגע תהיה נטייה לסלוח.

היסטוריה עריכה

ב"גישיוואז'ינדן" (魏志倭人伝) - הרשומה הסינית העתיקה ביותר המצויה בידנו, המתארת מפגשים עם בני העם היפני, מצוין שביאמטו-קוקו - חבל ארץ עתיק ביפן, כאשר אזרחים פשוטים נפגשו עם אצילים ובעלי מעמד גבוה לאורך הדרכים, היו כורעים ומשתחווים בפניהם, ומחברים כפיים כתנוחת תפילה ובקשה, ומכאן האמונה בקרב חוקרים שתנוחה הדוגזה היא מנהג יפני עתיק.

בהיסטוריה של יפן מימי תקופת קופון ניתן למצוא תיעודים של ההאניווה המבצעים את תנוחת הדוגזה.

בתקופה המודרנית המוקדמת, כאשר המצעדים והתהלוכות של שליטי הדאימיו עברו ליד אנשים, הייתה אמונה רווחת כי הייתה זו חובה מנדטורית-חוקית עבור הציבור לבצע דוגזה לאנשים במעמד גבוה יותר, ואנשים לא ביצעו זאת מבחירתם, אך אמונה זו כנראה אינה נכונה. ביצוע הדוגזה היה מצוי אצל אנשים פשוטים אפילו בעת החדשה כאשר הם התראיינו על ידי אדם בעל סמכות במעמד גבוה יותר מהם, כאשר לא הייתה שום חובה בביצוע התנוחה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא דוגזה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Takamura, Kōtarō; Sato, Hiroaki (translation) (1992). A brief history of imbecility: poetry and prose of Takamura Kōtarō. University of Hawaii Press. p. 253. ISBN 0-8248-1456-8.
  2. ^ 1 2 Leaman, Oliver Friendship East and West: philosophical perspectives p. 74
  3. ^ American Chamber of Commerce in Japan (2006) The Journal of the American Chamber of Commerce in Japan ACCJ p. 54
  4. ^ Dobson, Hugo (2003) [Japan and United Nations peacekeeping: new pressures, new responses] Routledge, p. 20 ISBN 0-415-26384-0
  5. ^ Olsen, Edward A. (1985) U.S.-Japan Strategic Reciprocity: A Neo-Internationalist View Hoover Press, vol. 307. p.109
  6. ^ Drifte, Reinhard (2003) Japan's security relations with China since 1989: from balancing to bandwagoning? Routledge, p.7 ISBN 0-415-30507-1